איך החלקה בתוך העיר הרגה אותם? מפחיד...

[Ronen Deutsch]

אחרי 28 שנות רכיבה כמעט יומיומית על כלים גדולים (לא עבודה כשליח) אני יכול לומר לפות"ש שפגיעה יכולה לבוא גם כשאתה הכי זהיר בעולם.
לדוגמא, נהג שפוגע בך מאחור כשאתה עומד ברמזור.
החלקה על שמן או משהו אחר ונפילה לא ממוזלת גם במהירות נמוכה.
סטיה פתאומית של נהג שגורמת לך לברוח באופן אינסטיקטיבי ולאבד שליטה.
ישנן אינספור אפשרויות. דו גלגלי הוא תחביב מסוכן עם הרבה פרמטרים בלתי צפויים.
אם הייתי חושב על זה כל הזמן - מזמן הייתי יורד מאופנוע.
הבחירה לרכב על דו גלגלי צריכה להיות עם מודעות שכל רגע יכול לקרות משהו רע. במיוחד בעידן בו נהגים עסוקים יותר בטלפון הסלולרי הארור הזה ואינם נמצאים 100 אחוז בכביש.
אני מקווה שאזכה לרכב עד גיל מאוחר (כיום אני בן 55) - אבל לך תדע..
יום טוב

[Tsachi]

תודה רבה לכולם, באמת. ממש לא ציפיתי להענות כזאת. לקחתי את דבריכם לצומת ליבי המלאה.

guyt - אין לי כרגע שום אלטרנטיביה ראויה לשליחויות. אז למרות הסיכון, אין לי כוונה לעזוב בעתיד הקרוב. אהייה ערני ומאמין שיהייה בסדר. רוב התאונות הקטלניות על הדו"ג התרחשו מחוץ לעיר אז הסטטיסטיקה לטובתי. שאוציא תואר ואעבוד במקצוע העתידי כמו שאני מתכנן, אוכל לעזוב את השליחויות. למלצר ולמכור בחנות בגדים אין מצב. ועם אבטחה סיימתי.

puz להגיד שאין שום חוקיות בין מהירות ותוצאותיה, אני ממש חולק על דעתך צר לי. יש קשר ישיר בין מהירות לקטלניות התאונה בכל תאונה למעט יוצאי מין הכלל נדירים. טל שביט והזוג גור ז"ל באופן כמעט וודאי היו בחיים היום לדעתי, בריאים או לא זה כבר עניין אחר אבל בחיים, אם המהירות שבה הם החליקו וזה פגע ברכב, הייתה נמוכה מהמהירות בה התאונה התרחשה. כנ"ל במכוניות, סוסים, קורקינטים וכל דבר אחר; מהירות היא תורם מרכזי לחומרת הפציעה. גם פול ווקר וחברו בקופסא הממוגנת היו בחיים אם הכניסה החזקה שלהם בעמוד התאורה ואחר כך בעץ(שהכניסה השניה בעץ נבעה מהמהירות הגבוהה), הייתה מתרחשת ב60 קמ"ש ולא ב160 קמ"ש על פי הדיווחים. זו פשוט פיזיקה.להיכנס עם אופנוע ברכב ב50 קמ"ש זה לא להיכנס ברכב ב90 קמ"ש ולהחליק למעקה בטיחות ב90 קמ"ש זה לא להחליק ב50 קמ"ש. אין כאן לאן לשחק עם זה. זו עובדה מבחינתי. פיזיקה היא הכל.

רונן אהבתי את המטאפורה שבאמת היה כיף לקרוא, אך אינני מאמין בגורל, אלוהים, מזלות ובעצם בשום דבר על טבעי שקובע לי את החיים. אני לעצמי אני. אתה קובע את גורלך. אין מזל, אין יד מכוונת, רק צירוף מקרים. כך אני לפחות.

רוכב על 2, נכון זה אכן קטלני, אבל הסיכוי שרוכב אופנוע ייפגע בדיוק בנקודה הזאת די נמוך.על כמה פגיעות כאלה כבר שמעת? וגם כאן ללא יוצא מין הכלל, המהירות שבה נפגעת בעורף גם משחקת תפקיד.

אברי, תגובה מצוינת. אהבתי. וכן, אני מאמין שכניסה למועדון זה עניין מאוד קרוב אצלי חח.

cityrider. תודה רבה על התגובה העניינית. אני מאמין שהפחד אצלי שאני עולה על הדו"ג הוא מאוד במידה, ומאוד גרום עליי להישאר דרוך ועירני בכביש. במקרה שלי, הפחד הזה השאיר אותי בחיים עד עכשיו. הפחד הזה הוא החבר הכי טוב שיכולתי לבקש. אשמח לשאול אותך למה לא מתבצעות חקירות עומק בארץ? זה היה יכול לעשות עבודת קודש ל120,000 רוכבי הדו"ג בארץ. הם היו חוקרים ומפרסמים לציבור הדו"ג הרחב, למה כל תאונה קרתה ואיך. אם היינו בדרך זו יכולים ללמוד מה לעשות ומה לא לעשות פעם הבאה שאנחנו עולים על הדו"ג, אני מאמין שחיי אדם והרבה כיסאות גלגלים היו נחסכים. חבל.
אני יכול להעיד עליי אישית. שמאז שקראתי על המוות של טל שביט ז"ל ( מודה שלא הכרתי אותו עד ששמעתי על הנסיבות המצערות), וקיבלתי אינפורמציה מהתקשורת איך ולמה זה קרה, מאז אני תמיד אבל תמיד, שאני חולף ליד מכוניות חונות/עומדות בשוליים, אני אוטומטית מוריד ישר מהירות לחצי , נותן ציפצופי אזהרה ומסמן עם האורות "תראו אני כאן חולף לידכם", משתדל לתת קשר עין כמה שאפשר עם הנהגים בתוך הרכב העומד כדי לצפות אם הם הולכים להתחיל בנסיעה, ומשתדל אם המצב מאפשר, לעבור לנתיב השמאלי למקרה שיהייה לי מרחב ביטחון אם הנהג ייתפרץ לפתע חזרה לנתיב.
לדעתי , כמה שטל שביט הוכתר "מר.זהירות" בחייו, פה הוא פיספס .. למרות שגם לעבור לנתיב השמאלי לא היה עוזר במקרה שלו כי החמור ההוא חתך שתי נתיבים בבת אחת, אם טל שביט היה עושה מה שאני עושה( עושה בעקבות המקרה שלו), ומפחית מהירותו משמעותית לפני שחלף ליד הרכב הזה ( כמובן תוך כדי קשר עין עם המכוניות שנוסעות מאחוריו), הוא לא היה נהרג, היה נפצע בדרגת חומרה מסוימת, אבל לא היה נהרג. ואולי אפילו היה מספיק לבלום בזמן. כי מהירות התגובה היא פקטור ישיר למהירות.

mudle222 גם מעקה בטיחות זה לא אבוד לדעתי. אם תתחלק במהירות של 30 קמ"ש קשה לי להאמין שתאבד יד או רגל במהירות כזאת שאתה ממוגן, ובטח שבטח שלא תמות מזה. מהירות היא תורם מרכזי לדעתי בכל תאונה. גם אם הזווית היייתה X או Y ולא היה לא סיכוי כי הוא נפל על העורף וכו', ליפול על העורף ב20 קמ"ש ו40 קמ"ש זה לא ליפול על העורף ב70 ו100 קמ"ש וכן הלאה. זה פשוט פיזיקה.

רונן דויטש, 28 שנות ריכבה ואתה כאן איתנו בריא ושלם , זה רק מחזק עד כמה הרוב כן תלוי בנו, הרוכבים. נהייה אקסטרה זהירים, לא נעשה שטויות, והסיכוי שאיזה פרמטר לא צפוי יפתיע אותך, ייקטן בצורה משמעותית. מבחינתי החוק הכי חשוב שלמדתי שאני רוכב על הדו"ג, היא: כולם מסוכנים, כולם לא צפויים, סמוך אך ורק על עצמך.