הכט מקבל מכרה זהב
ב־1950 קיבל ד"ר ראובן הכט, יהודי יליד אנטוורפן שהתחנך בשוויץ ובגרמניה, זיכיון ממשלתי להקמה ותפעול של כל ממגורות התבואה בישראל. לשם כך קיבל מהמדינה סכומי עתק, שבאמצעותם הקים בשטח נמל חיפה ממגורות לאחסון התבואה המגיעה לארץ ומערכת שינוע של התבואה למשאיות, שהעבירו אותה לתחנות קמח, למאפיות ולחקלאים ברחבי הארץ. בהתאם לתנאי ההסכם נהנה הכט מתשלומים ממשלתיים שנתיים והחזרי הוצאות נדיבים, שהובטחו לו ל־52 שנה – עד תום הזיכיון ב־2003. המונופול שהעניקה לו ממשלת בן־גוריון, לרבות הבטחת רווח מינימלי בכל שנה, הפך את הכט למולטי־מיליונר. חלק גדול מהונו מצא את דרכו אל מעבר לים בקרנות אוף־שור על שמו או על שמה של אשתו אדית, דוגמת "דגון שטיפטונג" שהוזכרה בתחילת הכתבה, או "ישפאר", שאוגדה בלוקסמבורג.
לא רק ממשלת בן־גוריון נתנה מתנה נדיבה לתעשיין, שנמנה עם יקירי הציונות הרביזיוניסטית. 30 שנה לאחר קבלת הזיכיון החיפאי, ובעודו משמש יועץ למנחם בגין (בשכר של דולר בשנה), הודיעה ממשלת ישראל כי תקים בנמל אשדוד ממגורה נוספת, בהשקעה של 13 מיליון דולר. בתחילה הוחלט כי את הממגורה יפעיל תעשיין אמריקאי בשם ברטון ג'וזף, אך זמן קצר לאחר מכן נכנס הכט לנעליו וזכה לקבל זיכיון ל־35 שנה. בזיכיון הזה נקבע כי לממגורות אשדוד ישולם סכום שנתי שיהיה תלוי בהיקף התבואה שתאוחסן בו. על ההסכם נמתחה בשעתו ביקורת משום שממגורות אשדוד הוקמו בעצם כדי לשבור את המונופול של ממגורות דגון, אך הלכה למעשה העמיקו אותו. כיום עוברים כ־80% מהגרעינים המיובאים לישראל (כ־3 מיליון טונות בשנה) דרך ממגורות דגון, והשאר דרך החברה־הבת באשדוד, שהזיכיון שלה אמור לפוג בעוד שנתיים.