ובכן, לאחר חודש וכ- 1000 ק"מ על השעון, בא לי לסכם את החוויה. לאור התקופה הקצרה אין ביכולתי להתייחס לאמינות, עלות שנתית וכאלה, לכן אתמקד באופנוע עצמו, התנהגות כללית ודברים שמסביב.
בראיה כוללנית, מדובר באופנוע בגודל בינוני שמוגדר כספורט-תיור, עם נטיה ברורה לתיור מאשר ספורט, אך בעל מעטפת שימושים רחבה במיוחד, כזה שיודע לעשות את הרוב המוחלט של המשימות בצורה טובה מאוד, מבלי להצטיין באף אחד (סליחה על הקלישאה).
עיצוב ומראה:
ובכן, בעיניי זהו אחד העיצובים המצליחים של ב.מ.וו (לא משימה קשה במיוחד), בזאת שהאופנוע כולו נראה מחובר וסגור על עצמו. קווים חדים מקדימה הזורמים לזנב עגול אך לא שמן במיוחד. הפיירינג הכמעט מלא ניחן במחשוף נדיב המציג מנוע קומפקטי ונקי מכל מיני צינורות ודברים לא קשורים. בסעיף השימושיות אציין כי כל ברגי הפיירינג הינם חיצוניים ומתאימים לאותו ראש מברג (T25), כך שפירוק כל הפיירינג לא אורך יותר מ- 15 דקות. מה שמשלים את חבילת העיצוב היא הזרוע האחורית החד-צדדית, שנחשבת לפסל אומנותי לכל דבר ועניין, נוספת אליה הרצועה השמנה וקיבלנו פרופיל ימין שהוא תאווה לעיניים. פרופיל שמאל נותר עם גלגל נקי, שבעיניי עוד יותר יפה (יש לי קטע עם המינימליזם). נקודה אחרונה, ארגזי הצד המקוריים בעלי נפח משתנה, מתאיים ב-ו-ל לעיצוב, זורמים איתו ואף משלימים אותו, עד כדי כך שלא הורדתי אותם אפילו פעם אחת. נוסף על השימושיות, הן מגבילות את האופנוע ל- 160 קמ"ש (מעל ייתכן והתושבות יישברו), תשפטו בעצמכם אם זה טוב או רע. בקיצור, מבחינת מראה הוא עובר שני מבחנים קשים בציון מלא: את מבחן על-המדרכה-מול-בית-הקפה ומבחן מת-להוריד-את-הכיסוי.
עוד לפני שזזים - תנוחת רכיבה והנדסת אנוש:
גובה מושב 82 ס"מ לא גבוהים, שמאפשרים להמון רוכבים להגיע לקרקע בבטחה. אני 1.82 אז זה בכלל נשלט מאוד ויש לי רזרבות, התשלום הוא בצורת מעט כיווץ ברגליים לטעמי. בפלג העליון, אין תלונות, תנוחה רכונה טיפה קדימה מבלי להעמיס על המרפקים או שורשי כפות הידיים, שדה ראיה נקי ממשקף ואתה נמצא כ- 10ס"מ מעל שאר הנהגים. התחושה הכללית היא שאתה רוכב מעל האופנוע (אתה לא רואה הרבה ממנו) ולא בתוכו.
הקוקפיט נקי יחסית, שני שעונים אנאלוגיים למהירות וסל"ד בסידור אחד מעל השני, שלטעמי קטנים ומיושנים למדיי. לידם מונח צג מחשב הדרך, ותרשו לי שניה לקטר על מחשבי דרך - מי צריך את הדבר הזה?! בשביל כמה דלק נשאר יש את המנורה, צריכת דלק ממוצעת אפשר לחשב בשני תדלוקים, צריכה רגעית.. נו באמת, אם אופנוען צריך תזכורת להילוך בו הוא נמצא, שיחשוב שוב אם הוא משחק במגרש הנכון, מד טמפרטורה?! אם יהיה חם בחוץ, יהיה לך חם ברכיבה, ואם קר בחוץ אז יהיה לך קר. קיצר, אל תתנו לי מידע שאין לי מה לעשות איתו. באשר למתגים, הבווארים האלה הזויים לגמרי, בצד שמאל יש את המאותת השמאלי שמפעילים אותו באגודל, איכותי מאוד ובעל קליק ברור, מעליו נמצא, במין שיפוע, הצופר ש(אמור להיות) מופעל בעזרת החלק העליון (חיצוני) של האגודל מבלי להוריד אותו מהמאותת, כאשר בפועל העסק לא עובד 100% ובפועולת אינסטנקטיביות מצאתי את עצמי מאותת במקום לצפור, ולהפך. בצד ימין, יש את המאותת הימני ומעליו, באותו סידור, מתג ביטול איתות לשני הכיוונים, וזה כבר יותר מדיי עבודה ליד ימין, ואף לעיתים פוגם בשליטה על הגז. לקח לי שבועיים לפחות להתרגל ל- nonsense הזה. אה, יש גם מחממי ידיים, בשתי עוצמות, שעוד לא יצא לי לבדוק.
אך למרות הכל, ה- deal breaker האמיתי הן המראות, שכנראה מיועדות לאנשים עם הפרעת אישיות נרציסטית קשה, אחרת שמישהו יסביר לי למה לא משנה איך תכוון אותם, תמיד תראה את עצמך בחצי שטח מראה לפחות! שלא נדבר על שטח מת בגודל הכנרת בערך.
בתוך העיר:
האופנוע צר, אפילו עם הארגזים (במצב הכי קטן), אפשר להשתחל בין המכוניות בקלות יחסית. זווית צידוד מעולה ושימושית מאוד בתמרונים צפופים. מרווח גחון טוב שמאפשר לעלות ולרדת מדרכות, גם הגבוהות שבהן, בלי חשש. וכאמור, הצלחה במבחן בית הקפה.
הצד הפחות זוהר, הוא שילוב מציק של מעבר אגריסיבי ממצערת סגורה לפתוחה ו- "בור" ביחסי ההעברה בין הילוך ראשון (קצר) לשני (ארוך). הדבר מתבטא במלוא חומרתו בכיכרות שיש להישאר בהילוך ראשון ולשחק הרבה עם הקלאץ'. מאידך, אציין לטובה את זמינות המומנט כבר מ- 2500 סל"ד, ויש מעל ומעבר, מה שחוסך הרבה החלפות והתעסקות בהילוכים. התיבה עצמה נוקשה ולעיתים סרבנית, במיוחד בשני ההילוכים הראשונים בסל"ד נמוך, ונדמה כי יש לה אישיות משל עצמה. הדבר משתפר ככל שעולים בסל"ד ובהילוכים.
בשל היותו הדגם "התיורי", כיול המתלים הקדמי נוטה להיות על הצד הרך, שזה נוח ומתאים לרחובות העיר המצולקים, אך יש להם שקיעה ראושנית קצת מוגזמת לטעמי, במיוחד בבלימות חזקות במהירות נמוכה. לעולם לא קרה שנעלתי מהלך. בולם ה- showa האחורי (ניתן לכוונן) הוא פנינה אמיתית, לא משנה מה תעמיס עליו, באיזה מהירות או זווית, הוא ימשיך לעשות את העבודה כמו גדול. אגב, צריכת דלק בתוך העיר נעה סביב 19-20 ק"מ/ל.
מחוץ לעיר:
אחד השיקולים המרכזיים בבחירת האופנוע הוא יכולת שיוט על הכביש המהיר. ובכן, ה- ST לא מאכזב. הרכינה קדימה מתבררת כמבורכת ביותר במהירות מעל 120 קמ"ש, כך שמאזנת את הלחץ על הפלג העליון, מגן הרוח, על אף היותו קטן ממדים, מסיט את הרוח בצורה יעילה מאוד למרכז הקסדה, בלי שמץ של מערבולת, ולפי פורומים בחו"ל, אפשר לשייט על 140-150 קמ"ש כל היום בכיף. מעל מהירות זו (לפי אותם פורומים) עדיין אין מערבולות, אך הרעש מתגבר, והלחץ על הצוואר גם. שיוט ב- 140 קמ"ש (הכל פורומים) בהילוך אחרון מציב את מחט הסל"ד על 5000 אמצעיים, ומשם עד הקו האדום ב- 9000 יש עוד המווווון רזרבות כוח.
נדבר מנוע: טווין מקבילי, בעל זווית 0' בין הבוכנות (ומין יחידת טלטל-משקולת שלישית ללא בוכנה לאיזון ב- 180' לשתי הבוכנות) בסה"כ 85 כ"ס, שהם 80 בגלגל האחורי לפי מדידות דיינו. זהו מנוע מומנט. נקודה. מדובר על רצועת כוח רחבה, ועקומת מומנט כמעט שטוחה. הוא לא יעשה פרפרים בבטן באף שלב ובטוח לא ישנה את הסדר האנטומי של האיברים הפנימיים, אך יודע לספק כמויות של פאן, במיוחד בכבישים עם סיבובים רחבים ומהירים, ולדעתי מתאים מאוד לייעוד האופנוע. אפשר היה לבקש (בנימוס כמובן) עוד 10-15 כ"ס.
על הצד האופנוע מרגיש מצוין, שומר על הקו ולא זז מלימטר אחד, לזה תורם רבות המשכך היגוי המגיע כסטנדרט, השלדה הקשיחה וחלקות משקל 50-50. הבלמים מתפקדים יפה מאוד, הקדמי (ברמבו דיסקים כפולים) עם המון רגש, ועוצמה בהחלט מספקת, האחורי גם טוב מאוד ומורגש, אך מפעיל את ה- ABS מוקדם מהצפוי. צריכת דלק 22-23 ק"מ/ל.
לסיכום:
אי אפשר לסכם את הכל בחודש עם 1000 ק"מ, ואלו הם התרשמויות ראשוניות בלבד. בסופו של דבר מדובר באופנוע חביב, שיודע לעשות המון דברים, עונה בדיוק לצרכיי, וגורם לי לחייך כמה פעמים במהלך היום, שזו בעצם מהות האופנענות בעיניי. רומן יש בהחלט, וכנראה זוגיות גם
חג חמישי מתחיל, יאללה בירה.
ציטוט ההודעה בתגובה