"מתנגדי המאגר דוחים על הסף את הטענה הזאת. בדו"ח שפרסמו בשבוע שעבר הם הציגו מגוון חלופות, דוגמת תשאול עומק מורחב, זיהוי באמצעות קרובי משפחה, הסתמכות על מאגר משטרת ישראל או שימוש בתעודת זהות חכמה שמקבל כל אזרח עם לידתו ושמוחלפת אחת לכמה שנים עד גיל 18 (שיטה המקובלת בבלגיה). פרופ' אלי ביהם, לשעבר דקאן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון וממדעני המחשב המובילים בישראל, שהוביל את חיבור הדו"ח, סבור שהחלופות האלה לא נבחנו, ולא במקרה. "המדינה רוצה את הנתונים שלך", אומר ביהם בפשטות. "היא רוצה להיות מסוגלת לתרגם טביעות אצבע לזהות. אם המטרה היתה רק למנוע גניבת זהות, תכנון המערכת היה שונה לגמרי"."