חשבתי לפתוח אשכול אחרון לפני שאני הולך...
אז נכשלתי 2 טסטים ואני ממש מוותר עכשיו. אני לא חושב שזה שווה את הכסף או את המאמץ שלי יותר. אני עובר לאופניים.
אולי בעוד שנה מעכשיו אני אסתכל על זה אחרת, לא יודע. מבחינת נוחות, קצת התחלתי להבין שאופניים זה דבר הרבה יותר קליל ונוח(ללא רישיון, נסיעה בקצב בטוח יותר וכו).
שוב תודה ובהצלחה לכולם
וואו אם הייתי בגישה כזאת בחיים שלי לא הייתי מגיע לכלום.
גם עם האישה שלי שהיא שבע שנים איתי עשתה לי חיים קשים בהתחלה...
למה לוותר, אתה וותרן?
אתה חלש?
איפה כוח הרצון שלך?
לדעתי אתה נסחף ורגשן יתר, אני נכשלתי פעם ראשונה ולא שיתפתי עם אף אחד וחשבתי עם עצמי איך להשתפר.
הבנתי שנכשלתי בגלל הלחץ והאנשים מסביב שמזיי%ים את השכל.. באתי לטסט השני ודמיינתי שאני לבד.
כבר לא יודע אם אתה טרול או באמת כל הדיון הזה לגיטימי.
למען הסיכוי הנמוך שאתה אמיתי, אתן לך טיפ קטן:
אם אתה באמת רוצה לפרוש עכשיו, אל. קח "חופש" מלימודי הרכיבה.
שבוע-שבועיים חודש. כמה שתצתרך כדי לנקות את הראש. ותחזור כשלא תהיה לחוץ על זה.
אבל לוותר לגמרי על העניין? אם תשאל אותי זה אינפנטילי ואמוציאונלי מדי. קח את עצמך בידיים בן אדם.
אם זה טרול, הוא הגרוע בהיסטוריה אין ספק.נכתב במקור על ידי AlphaDog
אם אחרי 2 טסטים אתה מתייאש כנראה שזה לא משהו שאתה כל כך רוצה כמטרה וזה בסדר, גם אופניים זה 2 גלגלים.
אל תגזימו אנשים, זה בסדר לפרוש מזה, הוא לא מורעל על העניין וזה לגיטימי... והאמת לא פשוט להיות רוכב דו גלגלי במדינה הזאת.
בין הביטוחים המשוגעים, מחירי הכלים הלא-הגיוניים, אחוזי הגנבות ומצב נהגי הרכב בארץ - בהחלט צריך להיות ממש מורעל כדי להשאר בתחום.
למה להתייחס בכלל? אם רוצה לפרוש אחרי שקצת קשה, אז זו לא הדרך שלו. כי אחרת נשמע תכף "ואי, נרטבתי היום, איזה עצבים! זהו, אני פורש ועובר לאוטובוס".
זה פרדוקס ומנפץ סטיגמות.
אופנוען צריך להיות קשוח.
לא קשוח, לא אופנוען.
אולי קטנוען.
my vegina has fallen and it cant get up
ביי ובהצלחה בהמשך הדרך
נ.ב. עבר לאוף
תפסיק לצאת עם נשים,לא הצליח לך ב2 דייטים.
לפי התאור שלך אין לך בעיה להסיע את האופנוע, ולכן עברת את המגרש בלי בעיה.
אבל לפי השאלות שלך אין לך מושג איך לנהוג בכביש, קח חופש, ותחליף למורה שגם ילמד אותך איך נוהגים בכביש
בניגוד לרוב המוחלט כאן, אני דווקא תומך בהחלטתך.
אספר לך שאופנוע ספורט היה מבחינתי חלום במשך כל חיי ובמהלך השירות הצבאי חסכתי כל שקל עבור הרישיון המיוחל.
בעודי חייל ניגשתי ל-3 טסטים בזה אחר זה, בכולם נכשלתי. בשלב מסויים אמרתי לעצמי, זה כנראה לא הזמן ובאמת החלטתי לוותר על החלום באופן זמני עד אשר אוכל להרשות לעצמי לנסות שוב (כלכלית).
ייתכן והייתי צעיר מדי, ייתכן שאם הייתי עובר את אחד מאותם הטסטים, היום לא הייתי יכול לכתוב את ההודעה הזאת, מי יודע, אבל מבחינתי הרגשתי כאילו מישהו אומר לי "תמתין עם זה", וזה מה שעשיתי.
בגיל 25 החלום צף לו שוב וניגשתי לטסט עם טופס ירוק חדש, עברתי את הטסט הראשון ל-a1 בגאווה גדולה. שנה לאחר מכן עברתי גם את הטסט הראשון ל-a.
הכל מלמעלה, מה שצריך לקרות יקרה. לך עם הלב שלך, ובהצלחה
אז בקיצור אתה אומר לו לוותר.. להיות וותרן.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה