האהבה לאופנועים, מתי היא התחילה אצלכם?

[Tsachi]

אני אישית, עדיין מנסה להבין אם חטפתי את החיידק הזה או לא :/
רכבתי פעם ראשונה על אופנוע שלא במסגרת שיעורי נהיגה, ולא הרגשתי כלום האמת..מה אני אמור להרגיש? האם זה חייב לבוא מיד או שזה יבוא עם הזמן? אולי אחרי רכישה של כלי ראשון? או שאולי פשוט אין לי את זה?
מאוד מעניין אותי איך ומתי הבנתם שאתם אוהבים את עולם הדו גלגלי? מתי הבנתם לראשונה שנדבקתם חזק בחיידק הזה?

[lokimonster]

מאז שהייתי ילד קטן היה בי צורך למהירות
אני מניח שההמשך הטבעי לירידת 7 האחיות ( הייתי מת לכפל משמעות זה לא קרה) במוצא על גבי אופניים ושאר המורדות של ירושלים שהיינו רוכבים ההמשך הטבעי היה אופנוע.


יצאתי לפגרת חורף מחוסר תקציב
אשוב בקרוב
⚡️

[uriar]

גם אצלי מאז שהייתי ילד קטן כל אופנוע שעבר היה מעורר אצלי סקרנות ושאלות. לא ברור למה אבל תמיד רציתי כזה.

[dor1987]

בגיל 28, לפני תקופת מבחנים... כשהבנתי שכבר אין לי מה להפסיד.

[moonshield]

מגיל צעיר אופנועים משכו לי את העין, אבל השילוב של אמא חרדתית משהו ואבא שמוכן לקחת אותי לכל מקום ולו כדי לוותר על חלום הדו"ג גרם לי להתעכב עם זה. בגיל 18 נסעתי בפעם הראשונה על דו"ג ביוון (בלי רישיון או קסדה ועם נפילה בפרסה עם חבר מורכב), ואחריזה ידעתי שזה עניין של זמן עד שאני אסע באחד באופן סדיר.

[BassOutcast]

בגיל 16 זה איכשהו הגיע לי, לעשות רשיון ולהביא אופנוע ספורט צהוב (כמו הפיירבלייד בערך) אבל זה נרגע עד ללא מזמן, כשהתכוונתי לעשות רשיון לרכב ובמקרה נתקלתי בלקוח (תחנת דלק) על אופנוע שהתחיל לספר ומפה לשם החלטתי לעשות לאופנוע...ומהשיעור הראשון על הטוסטוס המתפרק על 20 קמ"ש פשוט התאהבתי בעולם הזה...בלי רשיון לרכב וממש ממש לא בוער לי.

[אברי]

אני סתם חיפשתי דרך להרוג את עצמי.
לא עבד לי.

[nihrider]

חטפתי את זה מאבא שלי, לקח לי הרבה מאוד זמן לפני שהעזתי לעשות את זה (30).
גם אחרי שהוצאתי רישיון, לקח לי עוד שנה לקנות סוף סוף אופנוע (לונסין התאים לי כמו כפפה).

התחלתי לגלוש באתרים ופורומים של אופנועים יותר יותר. קראתי בשקיקה ספרים וראיתי המון סרטים ביוטוב.
בערך שנה רק גלשתי והתעניינתי בתחום.
כשסוף סוף עשיתי את הרישיון, מאוד נהניתי בשיעורים ושמרתי הכל בסוד מהמשפחה.

אחרכך על הכביש האמיתי היה לי קצת מפחיד אז עשיתי קורסים באופנוען מאומן.
נהניתי מאוד מהקורסים שלהם ועכשיו אני גם פחות מתרגש על הכביש האמיתי.

סה"כ 7 חודשים על אופנוע ולא מתחרט בכלל (למרות שאני די קופא ביומיים האחרונים).


אבא שלי אגב, לא רוכב מאז שיש לו ילדים... כדי שלא יקבלו רעיונות.

[shembar1]

אין ספק שזאת שריטה עמוקה...
בוא נגיד שאם אין לך אותה תגיד תודה! אני לא בטוח שזה שווה את זה:/
אצלי זה גם התחיל מגיל ממש צעיר ובגיל16 ישר רצתי לעשות רישיון ולקחת לאח שלי את ה aerox 50 המופרסם
מהר מאוד שכנעתי אותו לקנות אופנוע אחר ואני נשארתי עם הקטנוע המגניב הזה.
מאז עברו 10 שנים ואני עד היום נהנה לרכב ובכל נסיעה אני נהנה מחדש
אבל בכל זאת בוא נגיד שהייתי מעדיף שהשריטה שלי תיהיה אחרת.... משהו יותר בטוח ויותר זול

[Ser Jorah Mormont]

אני סתם חיפשתי דרך להרוג את עצמי. עוד לא עבד לי.

תיקנתי לך.

[shaig]

נשאתי את החיידק מגיל מאוד קטן, אולי אפילו מלידה, אני לא זוכר, הכל מעורפל.
סיפרו לי שכשלמדתי לרכב על אופניים נעלמתי איתם ליום שלם. יש בזה משהו שלוקח את המחשבות למקום אחר. מדיטטיבי.
ולא ידעתי בכלל שזה חיידק עד שהגעתי לפורום. אולי זה וירוס?

[אברי]

תיקנתי לך.

אין לי אופנוע יותר.

[nihrider]

עוד שבועיים יהיה לך

[yonatan.s.]

אף פעם לא הייתה לי משיכה או אהבה לאופנועים...חשבתי שזה שיגעון אחד גדול.

עקב אילוצים מסוימים התחלתי להתנייד על ניו דינק 125, הלימודים היו על קטנוע mio..זוועת עולם. אהבה לא הייתה שם. לאחר מכן לצורך הגדלת נפח ורישיון שדרגתי..אז למדתי על ybr 250..אחרי השיעור הראשון ירדתי באופוריה מוזרה מהכלי..לא האמנתי שיהיו לי רגשות כאלה משיעור אחד על ybr 250..מאז, אפשר לומר שאני חצי מכור. רכבתי על ב.מ.וו KLE, R1200R, הונדה CBF 500, ועכשיו XT660R...

[shay-p]

מאז ומתמיד הייתה האהבה
אבל רק בגיל 21 עליתי על דו גלגלי לראשונה וישר הבנתי שאני נמצא בתחום הנכון.
חולה מהירות, חופש, חוסר תלות בנהגים אחרים (פקקים, חניות)..הכל ביחד משתלב לכלי אחד שאני ממשיך לחכות לשבתות בשבילו.