קראתי, התרשמתי ואני חושב שזו שגיאה גדולה, אבל מה זקן כמוני יודע.

נתחיל בזה שאותם ילדים שלוקחים 5 נקודות בכל מה שאפשר ומצליחים בזה, היו מצליחים בכל תחום שיבחרו גם בלי 5 נקודות סייבר. אולי לא ב-8200, אבל 8200 זה לא הדבר היחיד שחשוב. גם מי שמצליח לייצר מערכת הנחייה טובה יותר (לטיל, למשל) או לפתח תרופה חדשנית תורם.

אני חושב שכדי להיות בעל מקצוע מצטיין צריך לתת לילד שני דברים: רוחב ובסיס טוב. סתם לדוגמה, מי שעוסק ב-user interface ויודע גם פסיכולוגיה יכתוב קודים טובים יותר. ידע והבנה בתחומים שאינם קשורים למקצוע ייתנו ערך מוסף. לניתוח ספרותי של יצירה, ללימוד (נכון) של תלמוד וכו' יש לוגיקה וכלי ניתוח אחרים ממתמטיקה, וזה תורם גם אם אתה כותב תוכנות. לקחת ילד בתיכון וכבר לפקס אותו על תחום אחד בא, בהכרח, על חשבון היתר. בעלי המקצוע שלומדים כך יהיו טובים, אבל לא מצוינים כמו שהפוטנציאל שלהם מראה שהיו יכולים להיות.
באשר לבסיס – אני לא מבין הרבה בכתיבת תוכנות, אבל הבן שלי אומר לי שיש סוגים של תוכנות שאי אפשר לכתוב בלי ידע במתמטיקה ולוגיקה שהם הרבה מעבר למה שלומדים ב-5 יחידות בתיכון. אז מה יוצא מזה שלוקחים 5 נקודות במדעי המחשב? בוגרים שיודעים לכתוב תכנות כמו טכנאים כי אין להם הבסיס המתמטי להיות יותר מזה. אני מצוי מעט במדעי הטבע, ואני עצוב כשאני רואה ילדים מוכשרים שלוקחים ביוטכנולוגיה בתיכון. הידע ובעיקר ההבנה שמקבלים ב-5 נקודות כימיה וביולוגיה בתיכון הם בדיחה, בהרבה רמות פחות ממה שדרוש להתחיל ללמוד ברצינות ביוטכנולוגיה. אז מדעי המחשב וביוטכנולוגיה כמקצועות בתיכון הם גימיק שיווקי טוב, אבל בשורה התחתונה זה מזיק לילדים.

"בן לו היה לך" – הייתי אומר לו לבחור ללמוד את מה שהוא אוהב. הייתי ממליץ לו על פעילויות בכל מיני תחומים מחוץ לביה"ס כמו מוזיקה, אומנות, ספורט, התנדבות במד"א וכל דבר שמעניין אותו. אני מבטיח לך שכשהבן שגידלת כך יסיים מדעי המחשב באוניברסיטה/טכניון הוא יהיה בעל מקצוע טוב יותר מהילדים שלומדים סייבר בתיכון ויסיימו יחד אתו.

אה, והוא גם יהיה אדם טוב יותר.