היי כולם,
חשבתי ככה לכתוב הודעה אחרונה לפני שאני עוזב את הפורום ופורש מתחום הדו גלגלי...או אולי בעצם לא, כי אני עובר לאופניים ואופניים הם כלי דו גלגלי אחרי הכל.
קודם כל, שמי אבירם בן 23 מירושלים. בגיל 22 פיתחתי עניין בתחום האופנועים ומאוד רציתי. בתחילת השיעורי נהיגה, היו קשיים בשמירת יציבות והמורה לא כלכך האמין בי ושאצליח. אחרי כשישה חודשים של 5 טסטים ומשהו כמו 50 שיעורים נהיגה, עברתי טסט חמישי. את הרישיון קיבלתי יומיים אחריי, והקבוע לאחר כחודש. הלכו בסביבות ה 10 אלף שח על כל הסיפור, אבל יצאתי משם עם הרגשה של מלך. ממש התרגשתי. אני לא יודע למה עכשיו, אבל ההתרגשות הזאת ממש ירדה. המילים של האנשים התחילו להיכנס לי למוח בצורה רצינית,
"אל תיסע זה מסוכן אתה תשבור את כל העצמות"
"אתה סתם מסכן את עצמך תיסע על אופניים עדיף לך"
"זה פחד אלוהים מה חשבת לעצמך תרד מזה, עזוב תוציא על פרייבט במקום"
ועוד כל מיני...
אני יודע שזה לא מה שאמור לעצור אותי, ונכון, זה לא אמור - אבל אני רוצה שזה ייעצור אותי לפני שיהיה מאוחר מידיי. אני שולט טוב, אני אוהב את הכלי, הוא מהיר ושימושי מאוד, ומהנה - אבל לא בטיחותי בכלל. שימו כמה מגנים שאתם רוצים, אתם עדיין מסכנים את החיים שלכם. לא מוכן לגמור כמו גל בק, מצטער.
בהצלחה לכולם.
