הגעתי למצב שכבר לא נעים לבקש טובות כל פעם שצריך לשנע אופנוע ואני צריך לקחת עוד אנשים איתי מידי פעם.
אז הלכתי להוציא רישיון,בשיעורים הראשונים היה קשה מאוד להתרגל ל4 גלגלים והגה אבל עבר מהר מאוד,עם הקלאץ וההילוכים הסתדרתי די טוב
למרות שהיו לי יותר מידי מקרים של חפיפה בין הגז לקלאץ' עברתי את זה.
טסט ראשון בא על תקן טמפון ביום שרבי מעצבן,נכשלתי על חוסר צומת לב...שלושה שבועות המתנה.
לטסט השני הגעתי בגישה קלילה ובמחשבה על כך שעשיתי דברים יותר קשים מלנהוג בטויוטה קורולה,עברתי.
לאגרות המיותרות אני לא אכנס כי אני מאמין שרובכם חיים בארץ מספיק זמן בשביל להבין על מה מדובר.
אז עכשיו לקטע של הנהיגה
טלפון של 5 דקות לסוכנות ביטוח והרכב של אמא פנוי לי לארבע ימים,מתחילים לנהוג
נסיעה ראשונה של כ רבע שעה על כביש משולב הייתה בלתי נסבלת בעליל,פקקים עצבים ולחץ ורוחב שקשה להתרגל אליו.
אחרי מספר כמעטים הגענו ליעד בשלום,אז נהגתי גם בחזור וגם למכולת בבוקר שלמחרת ועליתי על כביש 6 (ב8 בבוקר,היה סיוט) וכביש 4
ונסיעה קצרה לפה ושעתיים פקקים שם...לא כיף,לא כיף בכלל
אני לא רגיל לרעיון של נסיעה בשביל היעד,על האופנוע אני רוכב כי אני נהנה מהרכיבה על הרכב אני סובל.
אז שיחה קצרה עם חבר ויצאנו לשטח עם גיפ ששוקל "מיליונים של טונות" (ציטוט מילד בן 4 ולהפתעתי הרבה,נהנתי,נהנתי מאוד
אין פקקים אין רמזורים אין פסי האטה (פסי עצירה במזדה 3) וגם שחזרנו לכביש אנשים פתאום שמים לב אליי,כנראה של להיות בגובה 4 מטר עוזר
היום עליתי על איילון למשך שעתיים (ברגיל לוקח חצי שעה על גבי דו"ג) תשתדלו שלא.
כמה מסקנות ובזה נסכם.
אופנועים זה טוב קטנועים זה רע,אופנוע חשמלי זה סכנת מוות אופניים זאת התאבדות.
יש יותר מידי מכוניות על הכביש,רובן ללא נוסעים.
ישראלים לא משתמשים במראות,80% מהנהגים בטלפונים.
אגזוז פתוח זה מעולה והכבישים בישראל זוועה.
חשבתי שיש לי ניסיון כביש מהרכיבות המועטות על אופנועים,אין לי,בכלל.
נ.ב
טוב שיש מלווה.