Singularity - או איך התאהבתי שוב

**orirgv** · 17-03-2016, 13:02

זה מתחיל בריגוש.

האדרנלין מפלח את דרכו בדם ומעביר פולסים של רעידות בכל הגוף. אתה מופתע ומתלהב כאחד כל פעם מחדש מהתחושה הזאת של ריחוף 120 ס"מ מעל האספלט השחור.
ואז הקולות.
זרים לך בתחילה, אבל נהיים יותר ויותר משכנעים, הם מבקשים ממך בכל לשון שתבדוק את האפשר. שתגיע לקצה גבול היכולת.
"תרים גלגל!" צועק הראשון,
"אולי תגיע למנתק?" מציע קול נוסף,
"בוא נראה אותך משפשף את הבירכית בסיבוב הבא!" מאתגר קול שלישי.
ואתה, מה כבר אתה יכול לעשות? נכנע בקרב שנועדת ממילא להפסיד בו, ומאמץ אליך את הרעיון להגיע לקצה.
מוריד הילוך, זורק קלאץ', סוחט את המצערת עד ששורש כף היד לא סובל את הזווית.
משכיב.
הראש כל כך קרוב לאספלט שאתה יודע להגיד מה העובי של הפס הצהוב שמסמן את שול הדרך. קולט אותו. הוא קולט אותך. לשבריר שניה אתה נשאר איתו, ומיד נזכר שיש המשך לדרך והעיניים אוטומטית לוקחות לסוף העיקול.
וככה אתה ממשיך, קלאץ', הילוך, גז, הטיה, סחיטה, יציאה.
ואז קורה משהו אחר.
singularity.
או ייחוד אם תרצה.
הקולות חסרי האחריות ממקודם מפנים מקום, ויחד איתם מתפנים כל המחשבות, החששות, הדאגות, הפחדים, השאיפות, התוכניות והחלומות.
נשארת לבד.
כל כולך נמצא בתוך הרגע הזה של עכשיו. לא קיים שום דבר בעולם ששווה מחשבה פרט לך, לאופנוע ולכביש מלפנים.
אתה לא חושב על העבודה ביום ראשון, לא על הפרויקט שאתה חייב לסיים ללימודים, לא על סבתא שהזמינה אותך לשבת אצלה וממש כבר תיכננת להגיע, לא על התוכניות שלך לעתיד ומה תעשה עם עצמך.
לא על זאת שעזבה, למרות שנורא רצית שתישאר, וגם לא על זאת שנמצאת ואתה כל כל רוצה ללמוד לאהוב.
אתה לא חושב על שכר דירה, משכנתא, לא חושב על הטיפול הבא וגם לא על הילד המשועמם במכונית שהרגע עקפת.
אתה גם לא חושב על זה שאתה לא חושב.

הגעתי בשביל הריגוש, נשארתי בגלל הייחוד

**פRץ** · 17-03-2016, 13:19

אתה והכתיבה שלך, עשיתם לי צמרמורת, לרגע נעלמתי מהשיעור חדווה שאני נמצא בו עכשיו וריחפתי לי מעל פיתולי סדום, אשכרה ראיתי *מנמוך* את החיבור של האספלט עם גדר הבטיחות שעם הצוק מאחוריה והימה המדהימה הזו בדיוק אחרי הצוק, האנדרנלין והכיף יחד עם הפחד והטירוף מעמידים לי כל שערה בגוף, הזכרת לי מה אני כלכך מחכה לשבת שתגיע כבר!

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

**השושנים** · 17-03-2016, 13:25

הייתי בלחץ רק מלקרוא את זה, כל זמן קיוויתי שזה לא יסתיים בבום טראח איי איי איייייי.
אני מקווה שאתה רוכב טוב כמו שאתה כותב ושהמלאך השומר עליך, זריז כמוך.

בינתיים אני מחזיק את מרפי אצלי, אבל אתה שמור על עצמיך משאר החולירות...