ביום שישי , נינו הגיע אחרי שלושה חודשים של המתנה
האמת שלא היה לי זמן לנסוע עליו הרבה רק מהבית של המוכר עד אלי בערך 22 ק"מ.
הרגשה?
מפחיד. נדמה לי שאנחנו מפחדים האחד מהשני. רק אתמול נסעתי על מובי 125. קטנוע קטן עדין. היה אצלי ארבע שנים. מתניע בנגיעה. אפס תקלות.
האם נינו ייתן לי את אותה תחושת ביטחון?
על המובי השתוללתי עד לקצה של הקטנוע ופה, אני מרגיש שאני צריך לשים גבולות לעצמי. זה אחרת. היום למשל באיילון, נסעתי רגוע. מסלול ימני. נינו, מסתכל עלי ואני עליו. לא מכירים. לא סומכים אחד על השני. מבוכה. לעזאזל, באיזה הילוך אתה? פתאום מימין נוצר מרווח בין שתי מכוניות. קצת גז ואני נכנס. לסמוך עליו? נתתי ביד ימין וווום אני בצד השני של המכוניות ומד המהירות מסמן "יותר מידי". בבוקר ניסיתי להשתחל בין מכוניות, עם המובי אני עושה את זה בקלילות, עם נינו זה לא כל כך פשוט, טעות קלה ונגעתי במראה של מכונית בפקק.
ובכלל, מה זה הדבר הזה, בבוקר עם הצ'וק? עד מתי מחכים?
אני בטוח שנינו גם חושב לעצמו היום. שנתיים הוא עמד בחצר של המוכר, הלך ודעך. הצמיגים נרקבו, הבטרייה נזלה וטנק הדלק העלה חלודה.
זהו נינו נגמר החופש-עכשיו אנחנו דוהרים ביחד. קדימה!!!
אני מצרף תמונה של הצד היותר יפה של נינו, בצד השני יש חלודה על מגן המנוע. מישהו יודע איך מנקים?
ציטוט ההודעה בתגובה