מתוך אתר המועצות המקומיות בישראל:נכתב במקור על ידי קסד
פעילותו של המשמר האזרחי נגזרת באופן ישיר מהמציאות הביטחונית במדינת ישראל. במהלך שנת 1974 אירעו מספר פיגועי טרור (בקיבוץ שמיר, במעלות, בקריית שמונה בבית שאן ובירושלים), אשר גרמו לאזרחים רבים לדרוש מן הממסד ליטול חלק פעיל בהגנה על שכונות מגוריהם.
ראשיתו של המשמר האזרחי, אם כן, נעוצה בהתארגנות אזרחית ולא ממסדית.
הוא נוסד ביום י"ט בסיוון תשל"ד 1974 לאחר החלטת ממשלת ישראל על הקמת המשמר האזרחי כמסגרת ארגונית לצד משטרת ישראל.
תפקיד המתנדבים הוגדר כסיוע למשטרת ישראל בשמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פעולות איבה.
התפתחות המשמר האזרחי
המשמר האזרחי (משא"ז) במדינת ישראל, הוקם כדי לענות על הצרכים הביטחוניים של התושבים שסבלו אחרי מלחמת יום הכיפורים מפעולות הטרור הפלשתיני, במהלכן נרצחו עשרות תושבים: תינוקות, ילדים, נשים, גברים וקשישים.
הצורך בהקמת המשמר האזרחי נבע מתחושת אבדן הביטחון האישי של התושבים, ומחוסר יכולתו של הממסד הצבאי לתת מענה ראוי לבעיה.
בחודש אפריל 1974 החליטה ממשלת ישראל להעביר את האחריות לביטחון פנים מצה"ל למשטרת ישראל, המשמעות הייתה שגוף אזרחי קיבל את האחריות לביטחון הפנים, מצב שפתח פתח להתארגנות אזרחית בנושא הביטחוני.
לצורך קבלת האחריות הוקמו ברמת המרחב "לשכות ביטחון" שתפקידן היה לרכז את פעילות הביטחון פנים.
בעקבות פיגוע טרור שהתרחש בנהרייה, במהלך חודש אפריל החלו אזרחים להתארגן על מנת להקים גוף מתנדבים (משמר אזרחי) שישמור על התושבים בעיר.
ב- 15.05.1974 התרחשה מתקפת טרור רצחנית של מחבלים פלשתינים בעיירה מעלות, במהלכה נתפסו כבני ערובה כמאה ילדים, ונרצחו תושבים ממעלות
בפיגוע הרצחני היו יותר מעשרים קרבנות, רובם תלמידים מבית הספר הדתי בצפת.
בעקבות פיגוע הטרור במעלות הוחלט בנהרייה לקיים את כנס היסוד של המשמר האזרחי עוד באותו ערב של יום הפיגוע.
ב-15 במאי יצאו ראשוני המתנדבים לשמור על בתיהם ועל שכונתם.
בעקבות גלי הטרור החלו להתפתח התארגנויות מקומיות של אזרחים שהביעו רצון להתנדב לשמירה על שכונות מגוריהם.
המהלך הובל בעיקר על ידי ותיקי ההגנה וקציני צבא במילואים, בתמיכת המשטרה במחוז הצפון, הלחץ הציבורי הביא להקמתה של ועדת שרים מיוחדת שתפקידה היה לבחון את הקמתו של כוח אזרחי לצורכי שמירת ביטחונם של התושבים.
ב-10.07.1974 אישרה ממשלת ישראל את הקמת המשמר האזרחי, ונקבע כי משטרת ישראל "תשא באחריות המבצעית למשמר האזרחי, ותפעול המשמר האזרחי יהיה על ידי מנגנון ליד יחידות המשטרה בשטח".
מולה כהן שהיה מוותיקי "ההגנה" והפלמ"ח וקצין בכיר בצה"ל מונה לראש המשמר האזרחי הראשון, והוא זה שטבע את מבנהו הארגוני, אופיו ועקרונות פעולתו.
משמעות המשמר האזרחי
המשמר האזרחי לאחר 30 שנה של התנדבות, נובע מכך כי יש הסכמה רחבה במשטרה ובציבור באשר לחשיבתו הרבה ולתרומתו החשובה לביטחון התושבים ולאיכות חייהם.
לציבור בישראל עמדה חיובית כלפי המשמר האזרחי, והמתנדבים מגלים תחושת הזדהות עם המשטרה ועם המשמר האזרחי.
קשה מאוד לתאר כיום את משטרת ישראל , המונה כ-25,000 שוטרים מתפקדת ללא סיוע של יותר מ-70,000 מתנדבים.
אך בנושא התנהגות בכביש, לו רק הינו שוודיה....
