ציטוט ההודעה בתגובה
(הועבר לאוף)
בעקבות מאמרו של אביעד, בקשה לוותיקי הרוכבים להתחלק בשרשור הזה בניסיון שעזר להם לשרוד ולהמשיך לרכוב.
מה, אתם חושבים, עזר לכם? חוץ ממזל, כמובן.
(הועבר לאוף)
אחרי הסרטון הנ"ל, אין עוד מה להוסיף.
ניתן לנעול, לנעוץ ולהדביק.
רק לאחר שיעלמו כל בעלי החיים, אחרון העצים יכרת ולא ישארו עוד מים, יבין האדם שכסף אי אפשר לאכול.
יש אופנוען מהיר מאלי פנגס?
לא יודע אם קשור או סתם מזל, אבל ברכיבות מעניינות הייתי רוכב עם מיגונים כפולים בכל המעיל (ובמיוחד בגב - ססטק), התרסקתי ב100-120 וקמתי בלי שריטה אחת.
אני יודע את ההבדל כי התרסקתי במהירות דומה פעם בלי מיגונים וסבלתי שבועות אח"כ.
התרסקת בלי מיגונים כפולים או בלי מיגונים בכלל?
גם וגם וגם.
להגיע לכביש המדובר בשישי אחה"צ, שעת בין ערביים, הכל שקט והחוליגנים הלכו.
ואז חוץ מעיקולים עם שדה ראייה אפסי אתה מקבל גם שמש בגובה העיניים שזה בכלל תענוג...
אימוני רכיבה
למידה מטעויות ודבקות במטרה.
לרכב בכל מזג אוויר ללא ויתורים.
להיות קשוב לאופנוע ולמצב התנועה סביבך.
לא לקחת את עצמך לקצה ולמזער סיכונים.
לרכב בארצות אחרות ןלהרחיב אופקים.
שיקול דעת
כבוד לכלי
אחריות
כיבוד הזולת ותרבות בסיסית
שיקל דעת
סבלנות
אגו בבית
אימונים
שיקול דעת
התאמת מהירות הנסיעה לתנאים בכביש
רכיבה בקצב שלי
התאמת הכלי לרוכב
שיקול דעת
בסוף כולם מתים.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הרשאות פרסום