גבירותי וגאי, כנסת נכבדה, אוריער, וילדי מחזור ז האחרון של דיטי רוצעאט.
שנים רבות ישבנו על המדוכה, השבט, הבאן והסארקזם בחונכנו מחזורים שלמים של פעורי דוד ללא משתיק, אשר הפכו ברבות הימים לגייז חוליגאנים מן המניין.
ולתפארת מדינת ישראל.
בלטו בהם הסמיילי והשושו אולם גם רבים וטובים אחוריהם צלחו ללא מישים את משוכת פצעי הבגרות.

המתעכב הלפני אחרון היה איתי, יקיר המערכת ומבנבן לעתיד ולגדולות אשר גיבן לעצמו גם ויצטום וגם כפרה. עוד בחייהם. וואלק איזה צדיק.

כעת, כשהמפגר הפואטי האחרון (מפגר בלו"ז, גאון בפואטיקה וטעם נרכש ברמה של אומאמי) כבר לא בתול ....
לא נותר לנו אלא לסגור את הבסטה.
מעתה יצבאו על פתחי הפורום המדברי בני תשחורת עילגים סומאים בקריאות "המנהל קוקסינל! המנהל של פורום טכני קוקסינל!" מבלי לדעת את טעמו של ריח הדיטי בנחיריים.


מנהלי פורום פולגז נכבדים. כנסת נכבדה. תם הטקס.
שהאחרון יכבה את האור.