המרקיז דה סאד לקח אותנו ( אני והמנהלת הגדולה) לתל אביב.
התלווה אלינו השושנים והקרנף האימתני שלו ודהרנו ( מהירות זחילה במושגים של הבאנדיט) לעבר גוש דן.
את 443 אני מכיר כמו כף היד והדרך אצה לנו ללא דרמות מוגזמות למעט קפל אחד באספלט שפיספסתי באזור גבעת זאב ששלח את המירקם שלו ישירות לגב שלי ושל זוגתי.
החום בגוש דן היה סביר ובאזור הטיילת הייתה בריזה נהדרת וכולנו נהנהו.
רן רכש לו מספר פריטים בברוש והבחור שנתן את השירות ממש נחמד.
משם יצאנו לבוט תוך שאנו נזהרים מהבורות של כבישי תל אביב.
המרקיז המעוטר בדגלי המדינה שייט כמו לחמוזינה נשיאותית של עראפת והאמת שסך הכל היה נחמד.
חיש קל נחתנו בבוט.
בזכות הדגלים קיבלנו חולצה ואף זכינו לראות את התמעות הישראלית בדמותו של הארליסט מזדקן שהתמקח וניסה בכל כוחו להוציא חולצה לאישתו.
שיהיה כנראה כך הוא הגיע להארלי.
הגיעו לא מעט הארליסטים ורחרחנו אחד לשני ( אל תדאגו לא את התחת) את האופנועים והייתה לי הזדמנות להשוות קצת ואכן בהשוואה לספורטסטרים במצבם המקורי המרקיז לא מאכזב ומתהדר בעיצוב מגניב גם ללא תוספות או שיפורים.
נכון חסר לו קצת סאונד אך מעבר לכך הוא נותן תצוגת אופנה שלא הייתה מביישת את דנה אינטרנשיונל.
לקראת 2 מיצינו את החום של השפלה ויצאנו לעיר שלם והשכינה ששוקה עליה בדמות מזג אוויר נעים.
רכבנו על 431 ובזריזות מפתיעה הגענו ל443 בואך ירושלים.
באחד המבחנים נאמר כי חום המנוע מציק ואכן הוא היה מורגש אך לא משהו שלא חוויתי על הבאנדיט.
את העליות של 443 המרקיז שתה בזוג ובמהירות בהחלט יפה.
סיכום:
המושב האחורי צריך עידון.
התרגלנו לקצב ולתנוחה.
פידבקים חיוביים על המראה ואפילו כבר יש לי רעיון למשכנת אחורית למרקיז.
מסתמנת השלמה מסויימת עם נושא קצב הרכיבה.
בעיית ההבדלים בתקשורת בין הצמיג האחורי והקדמי קיימת ( ניתן לחיות עם זה).
היום אפילו השחזנו את הקצה של הנעל.
ישנה השלמה מסויימת והפנמה שהxv הוא לא באנדיט.
נראה כי אנו נפשית ערוכים לטיול ארוך ( אולי אילת או הצפון) לנופש.
כמובן שנעדכן






I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️