שבת 5:30 בבוקר אני מניע את האפנוע ויוצא לעבר צביקה.
האופנוע מפמפם בעצלתיים ואנו מתגלגלים בעלייה.
מרחוק האדום של הדוקאטי שלו מבשר יום כיף.
פנינו מועדות לבית ינאי לקראת פגישה עם ערן והbmw מיקי והxv ועופר עם הטראנסאלפ.
כביש 443 אנו רצים כשאני מכתיב את הקצב וצביקה מדי פעם מזכיר לי שהxv יכול יותר.
הרגלים נלחמות ברוח והידית גז קרובה לעצר.
הגענו חיש קל לבית ינאי ופתאום אתה מבין מה זה להיות ג'ון ווין.
הרגלים בפיסוק ורועדות כמו חולה פרקינסון בשלב ביניים.
ערן קיבל את פנינו בחיוך והתישבנו לקפה.
השלווה הופרעה מדי פעם כהגיע כלי כזה או אחר.
מרחוק נשמע רעם של וי טווין שמתקרב בעצלתיים.
בלי להכיר אמרתי בטח זה מיקי והxv1900 ואכן כך היה.
לעברנו הגיע בהמה (האופנוע כמובן) מגודלת ועליה אדם חביב.
הbolt שלי נראה לידו כמו מיני בייק.
ישבנו שוחננו ושמנו וויז לכיוון צור הדסה לגבב"ב לניגוב חומס תוצרת עצמית.
משיחה עם מיקי עלה כי הקצב החביב עליו הוא סביב ה110 קמ"ש ואכן רכבנו בקצב הזה.
הרכיבה הייתה מהנה בהשוואה לדרך הלוך.
אכן קאסטומים נועדו להשמע להראות ולא לעוף.
בדרך צופר לנו bmw rt 1100 ומבקש שנעצור בצד.
ובכן פגשנו את אבא של sm26 מיודענו מהפורום שהזמין אותנו להצטרף אליו.
למרות הפיתוי הגדול חיכה לנו חומוס טעים מבית מדרשו של שעיר בגב"ב ונאלצנו לוותר על התערוכה שהוזמנו.
הגענו לציר נס הרים מכיוון הדסה.
הכביש מוכר לי טוב ואני בסיבובים משחיז קלות את קצה הנעל.
אכן בכבישים האלו הxv במיטבו וניתן להפיק ממנו הנאה מרובה.
הגענו לגב"ב ושוחחנו וממיקי עולה שלמרות שבהמה המגודלת שלו נראית נוח אבל בפועל ישנם אותם בעיות חוסר נוחות ואף ויברציות (הbolt לא סובל מהן) מהמושב המתלים והפיסוק של הרגלים.
בסופה של השבת אני חייב לציין שמאוד נהנתי מהxv וכל עוד לא הופכים אותו למשהו שהוא לא הוא בהחלט נותן פאן עם ערך מוסף של וואוו מהעןברות והשב(וו)ות.
הbolt נהנה מפאסון של הארלי ואנשים מרימים גבה כשהם מגלים את הכיתוב המוצנע yamaha שעל גבי המיכל.
מיקי אחלה בחור ונהנו לשוחח צריך להפגש יותר ( אנו רוכבים בערך באותו הקצב).
תודה לגב"ב על החומוס.
י
Sent from my LG-H815 using Tapatalk
ציטוט ההודעה בתגובה