גם תורי הגיע.
ובדיוק ביום בו החלטתי להתעצל ולא לרכוב עם המצלמה שקניתי במיוחד למקרים כאלו. באסה.
ומעשה שהיה כך היה:
נכנסתי לכיכר אחרי רכב, מעצירה מלאה. מצד ימין, בכניסה לכיכר, עמדה מונית מסוג סיטרואן פיקאסו. מניח שאתם רואים לאן זה הולך.
נהג המונית, בהיותו נהג מונית, חותך אותי כמנהג נהגי מוניות וממשיך עם הכיכר שמאלה. עד כאן הכל צפוי וידוע. לא האצתי מתוך ציפייה שזה יקרה.
הבעיה - החיתוך שלו הסתיר ממני את המכונית שנכנסה לפני לכיכר, ואת העובדה שהיא נעצרה כדי לתת להולך רגל לחצות ביציאה מהכיכר.
ברקס קדמי כדי לא לסיים כחלק דקורטיבי בפגוש של מאזדה. האופנוע נוטה שמאלה. תיקון חריף עם הכידון, האופנוע ואני שוכבים על הכביש.
אנשים טובים (לא נהג המונית. או המאזדה) מייד קפצו לסייע, למרות שאת האופנוע הרמתי לבד (קל משציפיתי). שני שוטרים חביבים שבדיוק סיירו באיזור עצרו לשאול לשלומי, בדקו שאני והאופנוע תקינים והפליגו לדרכם.
בדיקה כללית זריזה, רגע של פאניקה כשהאופנוע לא מניע (בהילוך עם רגלית מטה. אני אדיוט) וגם אני מפליג לדרכי.
סיכום האירוע - ללא נפגעים, כמעט ללא נזק.
על הפיירינג יש צלקת חדשה (אחת מיני רבות, אבל הראשונה שקיבל ממני), כנראה שגם על כיסוי האגזוז (יש עליו יותר מידי, כנראה הלכה לאיבוד) ושפשוף קל על משקולת הכידון. המראה הימנית הסתובבה על צירה וצריך לפתוח את ההברגה כדי ליישר אותה. רכבתי הביתה עם החזה שלי נשקף במראה. מראה משובב נפש.
אני בריא ושלם. בלי כאבים ומיחושים שונים. הציוד (מעיל, כפפות ומגיני ברכיים) נראה במצב מצויין. שום דבר שלא ירד בכביסה.
רכבו בזהירות, צפו את הלא צפוי ותמיד לבשו ציוד מגן.
ומסרו את שנאתי הנצחית לנהגי מוניות באשר הם.
ציטוט ההודעה בתגובה
