רוצה לסכם את השבוע.
חזרנו הבוקר מארבעה ימים בסרס בהדרכתו של שי לב. בסלוניקי חיכה לנו רכב עם בחור מקומי מהצוות של שי שלקח אותנו ישידות למסלול. היום הראשון הוקדש להכירות של המסלול, נקודות פניה לקראת כל אייפקס או שיקיין עם הסברים מפורטים של שי שהתגלה לא רק כרוכב מוכשר אלא גם כמדריך מנוסה עם הרבה סבלנות.
את היום הראשון סיימנו במסלול הקרטינג הסמוך בתרגולים של כניסות לפניות וסתם כיף.
את שלושת הימים שלאחר מכן אני מחלק לשלושה.
חלק ראשון - התסכול. הגענו לבוקס של שי במסלול וגילינו מקום מסודר ברמה גבוהה ביותר עם אופנועים מתוחזקים ושלושה מכונאים שדואגים להכל. כבר בסיבוב ההכירות עם האופנוע הבנתי שזה הולך להיות קשה משחשבתי. האופנוע קיצוני ומושחז עם תנוחת רכיבה של עובר. העסק לא זרם אצלי (בניגוד לשלושה האחרים שהצליחו יותר) והיה לי קשה להשתלט על האופנוע במקביל ליישום כל עשרות הפרטים ששי פמפם לנו. סיימתי את יום שלישי עם גוף כואב.
חלק שני - ההשלמה. ביום רביעי החיבור עם האופנוע היה טוב יותר אבל הרכיבה עדיין לא זרמה.
התחלתי להשלים עם העובדה שכנראה זו הרמה המקסימלית שאני מסוגל להגיע.
יום חמישי - מהפך. אחרי רכיבה אחת פתאום הכל התחבר. הרכיבה על האופנוע יחד עם המסלול. פשוט קסם. הקצב עלה, הפניות מהירות וחלקות, הרכיבה לא דורשת מאמץ גופני וזמן ההקפה צנח פלאים.
לסיכום - ארגון למופת שהתחיל עוד בשלבים המוקדמים, ניהול הזמן והלוגיסטיקה, ירידה לפרטים בלי להתפשר והדרכה הכי מקצועית שעשיתי עד היום.
ציטוט ההודעה בתגובה
