ציטוט נכתב במקור על ידי השושנים צפיה בהודעה
שאלה פילוסופית, עד מתי?

היכן עובר הגבול בין שיפוץ אין סופי והוצאות כספיות מעבר לשווי הכלי, השבתות מאונס, ותיקונים חוזרים
לבין ההנאה מהרכיבה והעבודה?

עד מתי רשעים יעלזו, ופוחזים יפזזו?

ובכלל מי רצח את GR
אני מבין שיש משהו בקאווסאקי שגורם לכם
לקחת את השרשור למחוזות האוף של אוויל

ולשאלתך:
מבחינתי הגבול עובר בארנק.
כל עוד אין לי את הפריווילגיה לקנות
את האופנוע שבאמת מתאים לי, אזי נגזר
עלי לשפץ, לשפר ולשפצר את הנוכחי.

סוג של מילכוד 22. ככל שהשקעתי בו יותר כסף
כך קשה לי יותר לוותר על "ההשקעה" ולמכור אותו
במחיר שלעולם לא יהיה משתלם מול ההשקעה.

שופץ המנוע
שופצה הזרוע האחורית על כל מיסביה הרבים
בולם זעזועים איכותי חדש
ברקסים חדשים קומפלט
גלגל"שים ושרשרת
שופצה מערכת הטעינה
ועוד ועוד...
קשה לוותר.


מצד שני ממש מדגדג לי להכנס לפרוייקט DR650 אדוונצ'ר...