ציטוט נכתב במקור על ידי The Doctor צפיה בהודעה
קודם כל תודה רבה לכולם על התגובות.
כמה דברים לחדד, אני לא מתכוון להתפרע ולנהוג כמו משוגע בכבישים ציבוריים אם וכאשר אני אוציא רישיון, הכוונה שלי היא שמה שמניע אותי לרכב זה הריגוש שרכיבה על אופנוע יכולה לספק לך ואני מעדיף את זה פי כמה על נהיגה ברכב. יש מספיק מקומות בהם אוכל לפרוק את התאווה שלי לרכיבה ספורטיבית בלי לסכן את הסביבה ושיסכנו אותי פחות מאשר בכבישים ציבוריים. אני בטוח שאשלוט על עצמי כשאני רוכב, מה שאני לא בטוח בו זה אם תהיה לי דרך חזרה מהעולם הזה ושאדע מתי להפסיק גם אם אפגע מהאופנוע.
לגבי ההורים, הם לא מונעים ממני להוציא רישיון על אופנוע בגלל הגיל או בגלל שאני תלוי בהם כלכלית כי אני לא, אם וכאשר אוציא רישיון על אופנוע אממן אותו בעצמי וגם אקנה אופנוע בעצמי, הזכרתי אותם כי הם הגיבו ממש בחרדה כשאמרתי להם שאני רוצה להוציא רישיון על אופנוע ואני כן מכבד את דעתם למרות שברגע האמת זה לא ימנע ממני להוציא רישיון.
לגבי הכינוי, אני מכיר טוב מאוד את ולנטינו והכינוי הזה לא במקרה
אני שמח לראות שאני לא היחיד שחושב על הדברים האלה, עזר לי קצת לשמוע ממי שבאמת חי את זה באופן יום יומי.
שמע, מבחינתי דו״ג בגוש דן הוא לא מותרות, הוא הכרח. בימים החמים ביותר וגם בגשומים ביותר, כשיש אופציה להתנייד ברכב אני אפילו לא שוקל את זה.
מבחינה פרקטית, השעות שהולכות על פקקים, חיפושי חניה, מריבות עם פקחים ועמידה בתור בעירייה לא שוויי ערך מבחינתי לסיכון.
מעדיף להסתכן בכביש הציבורי מאשר להעביר את חיי בהמתנה בתור לרמזור.
השלב הבא אפקט הפאן שמגיע עם אופנוע שאי אפשר להתעלם ממנו. וכשזה בוער בך בפנים, זה בוער וקשה מאוד להתנגד לזה.

מבחינתי התהיה היא לא אם להיות סגור בקופסה ממומנעת לבין לא, אלא בין דו״ג פרקטי אך משעמם לבין כלי ניוד שיגרום לי להרגיש חי כשאני עליו.