ציטוט נכתב במקור על ידי Jack_R1 צפיה בהודעה
עצת חכם זו.



אני לא בטוח שאתה יודע על מה אתה מדבר (או במקרה הזה כותב) בכלל. ותאמין לי, למות זה בכלל לא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לך, אלא רק לסובבים אותך. אפילו כיסא הגלגלים לצמיתות זה לא הדבר הכי גרוע. יש דברים גרועים יותר.
פעם מישהו הציע כאן עצה נוספת - שכל אחד שחושב להוציא רישיון לאופנוע, יבקר פעם בשנה בבית לוינשטיין ויסתכל על אלה שעוברים שם שיקום, כדי להזכיר לעצמו כמה עולה רגע אחד של חולשה.

לשאלה המקורית:
התשובה תלויה בתוצאה הסופית, ולכן השאלה לא עובדת. אם אתה מת \ נפצע קשה ונשאר נכה לצמיתות - לא, זה לא שווה את זה. אם אתה רוכב עד הזקנה ונהנה מהחיים - בוודאי שזה שווה את זה. מי יגיד לך מה גורלך - שאלה טובה. תמיד תזכור שלא משנה כמה טוב אתה רוכב, היו רוכבים טובים ממך שמתו, לפעמים גם לא באשמתם ולא ברכיבה ספורטיבית. זה עוזר לנהל סיכונים ברכיבה. אבל לענות על השאלה שלך זה לא יענה בכל מקרה. אתה יודע, אף אחד לא הבטיח שתקום מחר מהמיטה.
מה יותר גרוע מהדברים שציינת?
אני לא צריך לבקר בבית לוינשטיין כדי להבין מהו מחיר החולשה (למרות שכבר הייתי שם דרך הצבא), הספיק לי להסתכל על קברים של אנשים שהכרתי ונהרגו מהאופנוע. אין לי כוונה לסכן את החיים שלי יותר מהסיכון הרגיל שכרוך ברכיבה על אופנוע ואם הייתי מספיק אימפולסיבי כדי לעשות דבר כזה הייתי יורד עכשיו לאיילון גם בלי רישיון. כשאמרתי ריגוש התכוונתי שזה מה שמניע אותי לרכב על אופנוע, בניגוד לאחרים שרוכבים מטעמי חיסכון או הימנעות מפקקים.
אני יודע שאף אחד לא יודע מה יקרה לי או לו מחר בבוקר ולא זאת הייתה הנקודה שלי, רציתי לדעת אם הספקנות הזאת נמצאת אצל עוד אנשים והאם הספק הזה משפיע על הרכיבה שלהם. זאת נראית לי גישה לא בריאה למי שרוצה לרכב על אופנוע ורציתי לראות איך מתמודדים עם זה.