הרהורים ותהיות האם זה שווה את זה?

[The Doctor]

שלום,
אני חדש כאן אז תרשו לי להציג את עצמי, אני בן 21 ממרכז הארץ אוטוטו משתחרר מהצבא וממש אבל ממש דלוק על עולם הדו"ג.
יש לי רישיון נהיגה 4 שנים וחשבתי שנהיגה זה הדבר הכי מהנה אבל לפעמים הייתי מוצא את עצמי ממש משועמם מכל העניין, תמיד חיפשתי אחרי ריגוש ופחדתי להתקרב לאופנועים כדי לא להתמכר לדבר (ואני יודע שזה מה שיקרה) ואחרי שכמה מכרים וקרוב משפחה איבדו את חייהם מרכיבה על אופנוע ושני הורים חרדתיים שמפמפמים מגיל קטן כמה זה מסוכן זנחתי את הרעיון לבקשתם.
לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי לא מסוגל לעמוד בפיתוי וביקשתי מחבר לרכב על ה-wr125 שלו והרגשתי תחושה שבחיים לא הרגשתי, לא רציתי שהרגע הזה יגמר בחיים. כולה סיבוב של כמה דקות על כביש נטוש עם פאקינג אופנוע 125 סמק עלוב גורם לתחושה כזאת.
החלטתי שאני רוצה להוציא רישיון ולרכב ויהי מה, אני מוכן לקחת את הסיכון ומקבל בהבנה את העובדה שיכול להיות שאני יפצע בכל פעם שאעלה על אופנוע ואולי אפילו אאבד את חיי כל זמן שאני עושה מה שאני אוהב, אני לא רוצה לגרום לפחד לשתק אותי ולמנוע ממני לעשות את מה שאני הכי רוצה.
ואז בשבוע אחד ראיתי את חבר שלי קובר את בן דוד שלו שנמרח על מעקה בטיחות וחבר ששכב בבית חולים עם יד וצלע שבורה ומלא שפשופים בגוף למרות שהוא סך הכול נסע עפ"י החוק ואיזה אידיוט אחד שלא נתן זכות קדימה ופנה ימינה העיף אותו על הכביש.
שאלתי את עצמי אם זה באמת שווה את זה, אם כדאי לסכן את החיים באופן יום יומי בשביל ריגוש וסיפוק שאפשר להשיג בדרכים אחרות, מעטות הדרכים אבל קיימות. הסתכלתי על המשפחות המרוסקות ושאלתי את עצמי האם אני מוכן לסכן לא רק את עצמי אלא לדון את משפחתי לאובדן וצער כל חייהם בשביל אדרנלין?
כל התהיות האלו ואני אפילו לא מחזיק ברישיון, אני בטוח שכל רוכב מגיע לתהיות מהסוג הזה בינו לבין עצמו, מעניין אותי איך אתם מתמודדים עם זה?
תודה.