מאז שקניתי את האופנוע לא הספקתי להתעסק עם מכירת הקטנוע, לא רציתי לפרסם אותו כשאני יודע שיש דברים דחופים לטיפול.
העברתי טסט חודש מוקדם, נתתי לבדיקה כללית, והחלפתי רפידות לכלי כדי למכור אותו בצורה בה הייתי רוצה לקבל אותו בעצמי.

מתוך מגוון מתעניינים הגדיל לעשות אחד שפנה אלי במוצ״ש ובשאלה הראשונה לפני שהוא מברר מי מו מה שאל אם אני גמיש.
לגיטימי, אמרתי שזה אחרי הורדה של דברים בסיסיים אבל הבחור הדגיש שהוא לחוץ מאוד לקנות וזרמתי. הוא ביקש להיפגש תוך חצי שעה, הסברתי שאני לא בבית אבל אעשה מאמץ לחזור ואהיה איתו בקשר. הוא אמר שהוא נשאר באזור כי שוב, הוא מאוד לחוץ לקנות. הקדמתי את עיסוקיי והגעתי הביתה, הבחור הגיע ובסיבוב הראשון שאל למה כתבתי שהכלי לא החליק אם הוא מזהה החלקה? הסברתי לו ששריטות על המגן אגזוז הן לא החלקה, וכי הפלסטיקה מסביב במצב מושלם הוא יכול לראות שהכלי מעולם לא נפל ולא התקרב לאספלט.

הדגשתי והראתי שבר קטן קשה להבחנה בפלסטיקה הקדמית ואת העובדה שהלדים מסביב ליחידת התאורה לא מתפקדים מהיום שקניתי (בעיה ידועה בג׳וימקס), שעלות החלפת היחידה הוא 600 שקלים וכיוון שהאורות מתפקדים ללא כל בעיה והבעיה היא אסטתית בלבד לא טיפלתי מראש והורדתי את זה מהמחיר.
הוא אמר שאין לו כסף, ושהוא לחוץ מאוד וזה מאכזב אותו וביקש להוריד סכום לא מבוטל מהמחיר שרשמתי, קרוב ל 12%. (הרבה מעבר לעלות תיקון היחידה).
הסכמתי כי גם אני רוצה לסיים את הסיפור וקבענו לדבר למחרת לקראת 8:00 בבוקר לאחר שהוא יידבר עם המוסך שהוא רוצה לערוך בו בדיקה.

הזזתי פגישות בוקר, קמתי מוקדם מהרגלי והתארגנתי, ומשלא נתקבלה הודעה עד 8:30 בבוקר שלחתי לו הודעה לשאול מה קורה, את התשובה קיבלתי ב 11:30 (!!!) שמבשרת לי ש״המכנואי לא ענה לו״ אבל אני יכול לבוא עכשיו כי המוסך פתוח עד 17:00. הבהרתי לו שאני בעבודה וזה לא עובד ככה, אבל שוב, הוא מאוד לחוץ לקנות, ואני בהחלט אשמח למכור ולהיפטר מהעז.
יאללה, נתגבר. בדקתי, הזזתי התארגנתי וקבעתי איתו במוסך ב 16:00 באמצע יום העבודה.
הוא ביקש את היסטוריית הטיפולים המלאה וכשהתקשרתי אליו להודיע לו שהיא אצלי הוא התחיל לשאול בטלפון (עוד שעה אנחנו נפגשים) מתי היה טיפול אחרון, מה הוא עבר, בכמה ק״מ הוא עבר את הטיפול (למרות שחוץ מאופי הטיפול האחרון הובהרו לו בדיוק בערב קודם כל הפרטים) ושאל האם הטיפול הבא הוא גדול או קטן. ״גדול״ אני עונה, ״אבל אמרת שהאחרון היה גדול״ הוא משיב. ״לא, אמרתי שאני צריך לבדוק״.
ובלי לחשוב פעמיים הוא עונה ״אה אז נראה לי שכבד לי. זה עוד 1500 שח. יש לנו לאן להתקדם עם המחיר?״
״אתה רציני?!״ עניתי לו. אני פשוט מסרב להבין איך בנאדם שיודע ששיניתי שלוש פעמים תכניות בגלל הגחמות שלו מבטל אותי שעה לפני שקבענו (שוב!!).

בשלב הזה נשבר לי, הלכתי לקראת הבחור הרבה מעבר, יש לי מספיק עיסוקים בחיי והלחץ שלו לא הסתדר לי בלו״ז. הוא לא רצה לדחות לשישי, ולמרות שיכלתי לבטל אותו מראש ולעבור הלאה הוא נראה כמו מישהו שצריך את הכלי ולמרות שאין בינינו היכרות פירגנתי.

אתה קובע עם בנאדם בהתראה של חצי שעה לראות כלי, למרות שהובהר לך שהוא לא זמין כרגע אתה משכנע אותו, סבבה.
אתה קובע איתו לדבר בבוקר, לא מודיע לא מעדכן ונזכר לענות באיחור של 3 וחצי שעות (למה?!?!) ש״לא תפסת את המכונאי, אבל עכשיו אפשר״ כאילו רק אתה בעולם, פחות סבבה.
אתה קובע שוב שעה לטיפול באמצע יום העבודה, ואחרי שאתה מגלה שהטיפול הבא (עוד 2000 ק״מ) הוא טיפול גדול ולא קטן אתה מבטל את הבנאדם? סעמק.

יכלת לחשוב שהקטנוע במוקדם או במאוחר ייצטרך לעבור טיפול, גדול או קטן.
״זה כמו לקנות קטנוע ולהוסיף למחיר 1500 שקל״. לא רציתי לשאול בנקודה הזאת אם הוא דביל או משחק אותה. מה קיווית שיקרה בדיוק? שתתחמק מטיפולים לנצח?
ואם כן, אז מה אכפת לך מתי הטיפול הבא?!
למה לזלזל? למה לא לעדכן? למה אנשים חושבים שהם היחידים בעולם, שהם מרכז היקום, הלו״ז שלהם הוא היחיד שמשנה.
והכי גרוע, מאיפה הפאקינג חוצפה לחלוב בלי בסוף.

מגיע לי, אני נתתי, ״הלכתי חשוף״. הייתי הוגן, הצבעתי על הבעיות מראש, הסכמתי בקלות להוריד במחיר, נפגשתי איתו מתי שרצה והסכמתי לוותר על הבוקר שלי ואחרי זה גם על הצהריים. וההוא ממשיך לחלוב. אפס כבוד בסיסי לבנאדם.

אחרי זה מתפלאים למה כולם חארות.