רכיבה אחרונה: קוואסאקי W800

[אסף זומר]

זה לא רק התקנות, ברמת העיקרון קוואסקי יכלו לצאת עם מנוע חדש לW שכן יעמוד בתקנות עם פגיעה קלה בעיצוב בדמות רדיאטור קטן מקדימה אבל הם בחרו לא לעשות זאת ככה שיוצא שדגמים שנעלמים בגלל תקנות היורו הם גם בגלל חוסר הרצון של היצרנים להשקיע כסף.

נכון מאוד ואכן ציינתי את זה בכתבה. אגב, אני מאמין שהם גם יעשו את זה, בעוד שנה-שלוש מאחר והגל הזה של הרטרו תופס מאוד חזק וגם אם ה-W לא שחקן מרכזי, יש לו שוק מסויים בשווקים מסויימים. סביר שכרגע הוא לא בראש סדר העדיפויות שלהם מבין כל יתר האופנועים שצריך להתאים ליורו 4 שמהווים את עיקר המכירות.

מה שמעניין זה שלכאורה השוק האירופי הוא זה שנותן את הטון לשוק הגלובלי -
האם רק משום שתקנות היורו מגבילות מכירה של דגמים כאלו ואחרים במדינות איחוד, המשמעות היא חוסר כדאיות של היצרנים להמשיך את ייצורם של דגמים כאלו ואחרים?
מה עם השוק האמריקאי? מה לגבי מדינות מתפתחות "קטנות" כמו סין, הודו, ברזיל, וכו'?
כל אלו לא מהווים מקור הכנסה פוטנציאלי מספיק חשוב עבור היצרנים?

לא לגמרי מדויק. השוק האירופאי והשוק האמריקאי הם שווקי פרימיום והם אכן נותנים את הטון. שווקים של מדינות מתפתחות הם גדולים מאוד אבל מאופיינים בדרישות שונות לחלוטין. בהודו דיוק 200 זה אופנוע פרימיום ו-390 זה לעשירים.
אופנוע כמו ה-W עולה יחסית הרבה למה שהוא נותן ועלה לתכנן ולייצר כי כנראה שהוא צריך לפצות במחיר גבוה על כמויות המכירות הנמוכות שלו וסביר שהוא פשוט לא רלוונטי ומעניין שווקים כמו ברזיל והודו וכנראה שגם לא ממש בארה"ב, שזה אמנם שוק מערבי אבל שמתנהג מאוד מוזר ביחס לאירופה ויש המון דגמים שאנחנו בישראל ובאירופה נהנים מהם והאמריקאים לא.

אגב, יש דגמים מסוימים שממשיכים להמכר בארה"ב ובאירופה לא, בדיוק בגלל היורו 4 וחוסר הרלוונטיות שלו לארה"ב. למשל הפאניגלה החדש עם האגזוזים הכפולים בצד, בארה"ב ממשיך להמכר כמו הדגם הרגיל עם האגזוז מתחת למנוע (כפי שהאופנוע תוכנן מבחינה הנדסית).

בקיצור, השוק האירופאי בעיקר נותן את הטון כלפי השוק המערבי ולא כלפי כלל השוק הגלובלי.