מטה המאבק כנגד העלאת מחירי הביטוח מוקם מחדש

[השושנים]

לא יצאתי לרחובות על זה שרוב הזקנים
מסיימים את חייהם בעוני.
לא יצאתי לרחובות כשהמדינה גנבה
את כספי ניצולי השואה.
לא יצאתי לרחובות כשהמדינה מכרה את אדמות
המדינה לעשירים.
לא יצאתי לרחובות כשדרשו ממני לשלם 60% מס
על הדלק.
לא יצאתי לרחובות כשלקחו לי 100% על רכב.
לא יצאתי לרחובות כשדרשו ממני ללכת לצבא
ולמאות אלפים אחרים נתנו פטור.
לא יצאתי לרחובות כשהממשלות החליטו שלהיות
רשום בישיבה זה יותר חשוב מללמוד באוניברסיטה.
לא יצאתי לרחובות כשלא נתנו לי את האפשרות לנסוע
בתחבורה ציבורית סבירה.
לא יצאתי לרחובות כשח"כים ושרים ניסו להפוך
את המדינה שלי לדיקטטורה.
לא יצאתי לרחובות...

אז איך אצא לרחובות בגלל מחיר הביטוח?

כי לכל חגיגה יש סוף,
והקש ששבר את גב הגמל וכזה...

ונמאס להיות הפרה החולבת שכל פקיד מכניס
את האצבעות השמנות והמזיעות שלו לארנק שלי.

והפראייר מת ולא נמצא לו מחליף.
ולמדנו להיות לקוחות טובים.
כי אנחנו רוצים אופנוענות עממית ולא צעצועים לעשירים.
כי אם נתחיל כאן אולי נגמור במקום אחר.

פשוט כי לא בא לי שכל אחד יזחל לחור שלו ויגיד
אם עד עכשיו לא עשיתי כלום, זה לא הזמן/הדרך/המאבק/המקום
להתחיל+דרושות.