גם אני פיתחתי סנטימנטים לאופנועים שהיו בבעלותי. מהסוג העמוק והרווי ביותר.נכתב במקור על ידי אברי
כולם נעלמו כלא היו כששמתי את הטלפיים על האופנוע המחליף.
אחרי האופנוע השישי או השביעי, כבר הבנתי שזה למעשה די דבילי להיות "איכפתי" כלפי העתיד הצפוי לערימת הברזלים המתקראת "האופנוע לשעבר שלי". כל עוד היה ברשותי, היה לו אופי, רצונות ואישיות שלמה. ברגע שהוכרע גורלו והוא נידון להימכר, פיתחתי אדישות מופגנת כלפיו.
ציטוט ההודעה בתגובה