השאלה העיקרית שניתן לשאול מכל מחול השדים שעברנו בשבעות האחרונים האם הצרכן/לקוח/אזרח
הישראלי פראייר?
כאשר לוקחים כל אחד באופן פרטי הרי שהוא יטען מיד "אחותך פראיירית" אני אגוז קשה, ובטח לא
פראייר.
אז מה עושה אותנו פראיירים כקבוצה?
הרגשת ה- "סמוך" שמישהו אחר כבר יעשה את העבודה?
ההרגשה שאם כולם נדפקים אז זה בסדר?
ההרגשה שאולי באמת לא ניתן לעשות כלום?
הפחד משינוי ומאבק?
הקמנו מדינה במלחמה נלחמנו במלריה, אויבים, שונאים, נגד כל הסיכויים
וניצחנו, אז למה במלחמה הפרטית שלנו אנחנו מפסידים?
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי השושנים
