ציטוט ההודעה בתגובהחשבתי שהדבר הראשון שאב גרוש עושה זה קונה אופנוע.
אני מניח שלא המצאנו את זה, אבל עכשיו ח"כ יואב קיש קורא לאבות הגרושים להתפקד לליכוד.
אני לא טוב במתמתיקה, אז אני מניח שמספר האבות הגרושים גדול ממספר הרוכבים.
מה שבטוח - יהיה מעניין לעקוב. מבחינתי לפחות.
קחו את הדיון הזה ותשתדלו לכתוב בו דברי טעם (אם בחרתם לכתוב)
או שלא, אני מכפת לי אני שם כפכפים והולך לים.
חשבתי שהדבר הראשון שאב גרוש עושה זה קונה אופנוע.
מעניין כי זה בדיוק מה שאבא שלי עושה עכשיו 0_oנכתב במקור על ידי nihrider
בהחלט מעניין וכר פורה לקולות.
למרות הרפורמה החדשה (שמגיעה מכוונה טובה ושלאו דווקא תתרום להקטנת הגירושין בישראל ואף עשויה לנפח את עלות ההיפרדות) המצב כיום הוא שהמדינה לכאורה מכריחה את האישה לשחק מלוכלך (בלשון המעטה) אחרת היא לא תקבל זכויות כאלו ואחרות.
לכן, אין לי ספק שהרבה אבות גרושים ישקלו זאת ברצינות גם אם האידיולוגיה שלהם לא תואמת את המצע של הליכוד.
מצד אחד אני מניח שאתה צודק, מצד שני תמיד אמרו שהבעיה הגדולה של ציבור האופנוענים זה לא שהוא קטן, אלא שהוא לא מלוכד מספיק ולא ניתן לגייסו לפעילות לאורך זמן, גם למטרה הגדולה. אני חושב שהחסרון הזה אמור להיות נכון כפליים לגבי האבות הגרושים?
בתור שרשור גבולי-פוליטי בעל פוטנציאל נעילה גבוה מאוד, הוא מתפתח לא רע בכלל. לא נשאר לי אלא להודות לכל מי שהשתתף עד עכשיו, כולל פותח השרשור עצמו עם הקריאה שבציטוט.
אני מניח שהמשפט "כל אחד בוכה מהיכן שכואב לו" תופס בשני הסקטורים. בבחינת "כואב לי יותר שם".
הנה, שעיר הסביר את זה.
זה לא שאין לי מה לומר על ההתנהלות שלך בדיון שנעלת. אותה התנהלות היא תוצר של השקפת עולמך ודעתך, אותה למדתי להכיר בדיונים קודמים יותר.
ודעתך היא ברוח הדברים שאין גורל או משתני סביבה והאדם יכל להפוך עולמות אם רק ירצה ויפסיק להתבכיין.
ובכן בדיונים קודמים לא הסכמנו. כך שהבנתי שגם אם אגיב בדיון ההוא זה יוביל לשום מקום. (ועל זה שנינו מסכימים)
אני מקווה לא להתגרש בקרוב, בכל אופן בכל הנוגע למאבק בביטוח- לא תהיה התפקדות נוספת לאור הכישלון הקודם.
אבל זאת הדרך (המלוכלכת) להשפיע ללא ספק.
מדוע מלוכלכת? מול הון - שילטון (-עיתון) רק "קבוצות רכישה" אפקטיביות, לא כך?
אמרתי אפקטיבי, כן.
למה מלוכלך? שם נרדף לפוליטיקה.
באחת הפגישות האחרונות ניסו למשוך אותנו שוב לכיוון, נענו בשלילה רבתית.
אני מעדיף לא להסיט את הדיון הזה מהנושא, אז אנסה לענות באופן הרלוונטי לדיון הזה - על יכולות ההשפעה של האזרח המצוי.
נסתרות הן דרכי ההשפעה של אזרח מצוי על מציאותו בעולם הפוליטיקה המודרני, ואני לא באמת מתיימר להבין אותן. יש תיאוריות כאלה ואחרות, יש מצב בפועל.
אני מכיר רק 2 אפשרויות להשפיע - אחת דרך הכיס, שניה דרך קולות הבוחרים (וגם זה בערבון מוגבל).
המצב המצוי בפועל הוא - אם אתה לא משויך לאף מפלגה ופעם בכמה שנים יוצא לבחור, אתה בוחר בין קקי לקקי. לפעמים אחד מסריח ואחד מלוכלך, אבל הסיכוי שלך לבחור טוב שואף ל-0, ומצע המפלגה גם לא בהכרח ישקף את מה שבפועל יקרה בקואליציה שתקום.
מה כן יכול לעשות האזרח הפשוט?
- לקבוע לעצמו ערכים בהם הוא מאמין ולהיצמד אליהם. לא אוהב תנובה - אל תקנה קוטג' של תנובה גם אם הוא טעים. לא אוהב איזה ענתבי אחד - תעוף מבנק דיסקונט גם אם הוא סיפק אותך. הפעולות האלה לכאורה אין להן שום השפעה, אבל זה לא נכון - אין לזה את היח"צ, השפעה יש לזה ברגע שמספיק אנשים עומדים בעקרונות שלהם. השאלה שנשארת היא איפה להגדיר דברים עקרוניים ואיפה לא - וזאת שאלה פתוחה.
- לקבוע את הדברים שעליהם הוא מוכן להילחם גם אם זה עולה בזמן\כסף. אחת הבעיות של של המלחמה הקודמת על הביטוח, למשל, לדעתי היתה שרוב האנשים הציבו את הסף נמוך, וקשה למנוע את זה. ביטוח - זה כסף, אם אתה מבזבז הרבה כסף ע"מ בסיכוי נמוך להרוויח מעט כסף - כלכלי זה לא, ואז זה או עקרוני או לא יקרה. לא מפתיע שזה לא קרה.
אפשר להמשיך עוד, אבל הרעיון ברור, לא? אין הרבה מה לעשות כלפי חוץ, אבל אם כל אחד יעשה "לא הרבה" - דברים כן יכולים מזה, זה פשוט יהיה איטי וייראה "ספונטני". לא יהיה קשר תוצאתי נראה לעין, וזה מה שאנחנו נורא אוהבים לראות, לא?
מה אפשר לעשות בשביל להשפיע יותר?
בטח לא להתחיל לכתוב בפורום, כמו פותח השרשור הקודם. זה מיותר (ומה שאני כותב כאן - גם חצי מיותר). אם ניכנס לזה טיפה - אני לא מבין מי הכניס לצעירים לראש את הרעיון ההזוי ש"זעקה ציבורית" עושה משהו למישהו. זה עושה אך ורק כשזה מתוקשר ומהווה מקפצה פוליטית או הזדמנות עסקית, אחרת זה לא עושה כלום. נראה לי שזה סוג של "לחם ושעשועים" מודרני, אמצעי נחמד לתת לאנשים לפרוק אנרגיה ולחשוב שהם עושים משהו.
פותח השרשור ההוא בטח עדיין חושב ש"הפגנת המיליון" זה מיליון נשמות טהורות שבאו למחות מרצון עצמאי, וגם האומנים שהופיעו שם באו מתוך עקרונות חזקים, ועצם ההפגנה זה מה ששינה למישהו משהו. תקשורת - זה כסף, ארגון אנשים - זה כסף, אפילו בניית תכנית להפגנה זה כסף, אם רוצים שזה יהיה מתוקשר ויבואו מלא אנשים. מאיפה יבוא הכסף? רק ממי שזה משרת אותו. אם היה מיליארדר מצוי שהיה מוכן לממן את הפגנות האופנועים כמו שמימנו את ההפרעות של 2011 - היינו רואים הפגנות של אופנועים יומיים בשבוע למשך חודשים אד שהדברים היו זזים, היינו רואים הפגנות של עשרות אלפים כלים כל שבוע, היו כבר משכנעים מספיק אנשים שכדאי לשרת את הציבור הזה. אבל הציבור הזה לא מעניין אף מיליארדר מצוי, ולכן הדרך הפיננסית לא מובילה לשום מקום.
הדרך האלטרנטיבית היחידה היא להשפיע על אישים פוליטיים, כי שוב - גם פוליטיקה מורכבת מיחידים שעושים כך ולא עושים אחרת, עם עניינים עקרוניים משלהם ואג'נדה פרטית משלהם. להשפיע על איש פוליטי ניתן, שוב, או ע"י הזדמנות עסקית שתקדם אותו בעיניי מפלגתו\ממשלתו\וכו' (ואופנוענים זה לא הזדמנות עסקית, אפשר לנסות להוכיח עד מחר כמה אופנועים זה טוב, אבל כלכלי באופן ישיר זה לא ובשביל להוכיח שזה מועיל באופן עקיף - ע"י חסכון העלויות במשק - צריך להתאמץ ואולי גם זה לא ייצא), או ע"י כח בחירה (וכאן היה מרוכז ניסיון ההתפקדות שנכשל).
אחרי שממצים את האפשרויות להשפיע על הסביבה באופן ישיר - נשארות האפשרויות להשפיע על הסביבה באופן עקיף. לעבור עיר, לעבור מדינה, וכו'. גם זה לא טריוויאלי, לא נגיש במיוחד, וכו'.
אבל בוא נגיד שמיצינו את כל אפשרויות ההשפעה האלה ושום דבר לא יוצא - לא כללי, לא אישי, כלום. עכשיו, נניח שאני מסכים איתך שיש מציאות שלא ניתנת לשינוי והיא לא משהו. האם לבכות עליה זה מה שיעזור? איך ולמי? מחקרים פסיכולוגיים אומרים שזה לא עוזר, אלא מזיק. וההיפך - קבלה של מציאות מחורבנת הופכת אותה לפחות מחורבנת. דן גילברט נוגע בזה לא רע, זאת ההרצאה האהובה עליי במיוחד, אבל יש לו גם חומר יותר מכוון לדיון הנוכחי. בטוח שכבר יצא לך לראות. הכוונה היא שגם אדם שנמצא במציאות נתונה, בונה את ההשקפה שלו על המציאות הזאת באופן לא אובייקטיבי ואין שום טעם לשאוף לאיזושהי אובייקטיביות, כי היא לא באמת קיימת.
נראה לי כתבתי מעל ומעבר. לא שזה ישכנע אותך לחשוב חיובי, אבל לך תדע. צריך לחשוב חיובי, לא?
נערך לאחרונה על ידי Jack_R1; 07-09-2016 בשעה 16:17.
לא היית צריך לערוך. התחברתי כדי לפרגן. אבל ערכת.
ואמנם זה שייך לדיון אחר בעוף אבל אני חושב שמצאתי את בחירת ליבי.
זו שגורמת לי לחשוב חיובי -
אז כרגע אני מכניס את עצמי לעוצר כתיבה.
קצת ניצחנו.
קחו פיסת היסטוריה שאני בספק אם היא מורכבת מהאמת כולה או מעובדות בכלל-
http://article.yedioth.co.il/default...articleid=5842
אני מבקש לא לצלוב אותי. זה רלוונטי לשרשור.
הכותרת מטעה, הביטוח יקר וכ'ו... אבל עדיין.
כל אחד פה רוצה שינוי אבל בסופו של דבר הולכים וקונים אצל מטרו ואז בוכים בפורום.
תבכו.
אני קניתי סיני זול וזול לאחזקה. לא בוכה...
יש אלטרנטיבות אבל בשביל עקרונות לפעמים צריך לספוג ויתורים.
jack, אנשים מעולים בורחים מהמדינה, אם זה לא מספיק בשביל לגרום לשינוי אז מה כן?
איך נראה העתיד שלנו אם לא משקיעים בחינוך ואם האנשים האיכותיים נוטשים בכמויות?
לדעתי העתיד נראה מאוד עגום.
בקשר לאיך אדם ממוצע יכול להשפיע? לי אמרו שאם רוצים לשנות משהו צריך להצטרף לתנועה ולהיות פעילים בה. מוצאים קבוצה של אנשים באותו ראש וביחד יש כוח.
זאת בדיוק הנקודה שלי, תודה.
פעם אחרונה שראיתי משהו עם המספרים של עזיבות מול חזרות הייתה תמונה קצת יותר מאוזנת מ"אנשים איכותיים נוטשים בכמויות", אבל זה לא שהתופעה לא קיימת, וחלק ממנה גם לא תוכל למנוע. יש כאן עודף השכלה, ואין מספיק מקומות לעשות פוסט-דוק, למשל. כל מי שאני מכיר שעושה - עושה אותו בחו"ל, פשוט כי זה הרבה יותר נגיש, לעשות בארץ גובל בבלתי אפשרי. אז מה תעשה שבשביל זה צריך לרדת מהארץ לכמה שנים לפחות? אתה יודע, לפתוח עוד 8 אוניברסיטאות כאן לא ממש יילך, מדינה קטנה וזה. וחלק מהעזיבות זה טבעי בגלל ריכוז - אתה יודע, חוק הדיפוזיה (מכיר מוליכים למחצה\נוזלים?).
אבל נתרכז רגע בשאלה של "אם זה לא מספיק כדי לגרום לשינוי" - אני טוען שזה מאוד מאוד רחוק מלהיות כזה. איך זה מספיק, למי? אם נסתכל שוב על הדרכים להשפעה - הירידה של האנשים האלה לא משפיעה באופן ישיר כמעט על כלום, היא לא משפיעה באופן משמעותי על כמות המיסים שנגבים מהאזרחים, והיא לא מהווה כלי פוליטי לאף אחד, כי אותם האנשים לא יהיו מוכנים להישאר כדי לשמש כח פוליטי למישהו. אז איך בדיוק 0.7% בשנה משפיע (אני זוכר מספרים של באזור 50K יורדים בשנה מול 45K+ חוזרים), במיוחד אם יש תנועה חזרה של הרוב? למי זה מזיק מספיק חוץ מהתודעה שלך, או לחילופין, מי יכול להרוויח מספיק ממצב שונה בשביל להתאמץ לשנות (בהנחה שבכלל ניתן להשפיע מספיק)?
הבעיה של הילדים שלנו מתחילה בחוק חינוך חובה מגיל 3 שלא מממן מספיק תקנים לגננות (שדווקא המשכורת שלהן לא רעה בכלל), במשכורת המורים הנמוכה וסטטוס המקצוע (ובזה כן יש שיפור עם כל מיני תוכניות להמיר אנשי הייטק למורים, רק שהוא מאוד לא מספיק), לדעתי זה ממש לא עובר באזור של כמה פרופסורים ואנשי הייטק יצאו וכמה חזרו, אלא רחוק מאוד מכך. אולי אני מפספס משהו, עוד לא מצאתי מה בדיוק פיספסתי.
נערך לאחרונה על ידי Jack_R1; 07-09-2016 בשעה 18:57.
אין לי הרבה מה להוסיף בנושא, לא טוב בניסוח ולא כותב יפה במיוחד, אבל חשוב לי להדגיש דבר אחד..
Jack חזרת ואמרת כמה פעמים שלכתוב בפורום לא יעזור בכלום, ובכן לדעתי זאת טעות, כי מאוד הזדהתי עם מה שכתבת, אולי אפילו עוררת איזה ניצוץ מוטיבציה והשראה, אתה לעולם לא יכול לדעת מי קורא ואיך זה משפיע עליו, והנה אני מתוודא.
Sent from my HTC One_M8 using Tapatalk
הרשאות פרסום
