מגן דוד זה צמוד לאלקנה (לא רחוק מהיישוב שלי) בדרך לאלקנה הייה פיגוע לפני כשנתיים:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/289955
לאלקנה אני צריך לברר אם יש עוד דרך להגיע חוץ מכביש 55.
בית אריה מצריך בירור (זה רחוק ממני, באיזור שוהם).
אגב מסוכן, אתמול לראשונה לאחר חודשיים שיכום בבית לאחר תאונה עם הCB500F (חדש, 4 חודשים על הכביש)
חזרתי לעבודה. הCB הושבת, במקומו קניתי ג'וימקס 300.
בחזרה מהעבודה, חזרתי לקראת 21:00, צומת עזון, משאית ביוב שפכה את כל תכולתה על הכביש.
רצה הגורל ודווקא אתמול פנסי הרחוב המאירים את הכביש לא עבדו בקטע הנ"ל.
בדרך לשם 2 מכוניות הבהבו לי, ואני לתומי חשבתי שאני מסוונר (התקנתי TURBO LED שבוע שעבר)
למזלי לפני שהגעתי לצומת עקפתי כמה מכוניות שנסעו מאוד לאט ופיתחתי פער של כ500-700 מטר מהם.
כשהייתי כ300 מטרים מהצומת, חשבתי שמשהו לא כשורה, אין אור, וב2 צידי הכביש עומדים רכבים צבאיים, ולכן האטתי לכ40-50 קמ"ש
פתאום אני קולט שהכביש נהייה כהה מאוד, הבנתי שנשפך משהו על הכביש, אבל נעילת גלגלים (למרות הABS) לא הייתה מועילה.
לכן פשוט המשכתי את הרכיבה בלי גז (כבר האטתי לכ30-20 קמ"ש בגלל הבוץ הייה כ8 ס"מ של בוץ)
החזקתי את הכידון ישר ובלי תנועות בכלל, באיזהשהוא שלב פשוט הרגשתי את האף מתחיל תזוזה שמאלה, והגלגל האחורי בורח.
דבר ראשון שעלה לי בראש, זה תוך כדי נפילה להתסכל אחורה שאף אחד לא דורס אותי כי אין בלמים לאף אחד.
ישר קמתי, ונחשו מי הראשון שהגיע להגיש לי עזרה? פלסטיני. אפילו לא ידעתי בהתחלה.
דיבר עברית נקייה (ממש עם מעט מבטא, ניכר שדיבר עברית שנים) ישר טס לעזור לי להקים את הקטנוע, להזיז, לשטוף ידיים לשאול הכל בסדר לוודא שלא נפגעתי.
בערך 5 דקות אחרי שהזזתי את הכלי, הגיע משאית מהכיוון הנגדי במהירות גבוהה, ניסה לבלום והתנגש ברכבים שחיכו מאחורי (מהכיוון שהגעתי) וישר ברח.
כל הזמן הזה הייה שם צבא, שחוץ מגשש בדואי שפשוט נתן את הנשמה שלו שיביאו לנו אמבלונס ורץ ודאג לכולם.
שאר החיילים ישבו ופשוט התסכלו על המתרחש לא ניסו למנוע כמעט ולא לעצור תנועה. והיו שם 2 רכבים. למשטרה לקח כ45 דקות להגיע שזה פשוט בזיון.
וגם הם כמעט התנגשו ברכב. לא שאלו כלום ישר הלכו לכוון תנועה. הגיע אמבולנס, ניגש לרוכב הקטנוע שהייה לפני, והוא שלח אותו אלי. האמבולנס עבר לידי והמשיך לתאונה השלישית. לאחר כמה דקות ראינו אותו פשוט חוזר.
התקשרתי למוקד של היישוב להבין למה לעזעזל אף אחד לא ניגש אלי לבדוק אותי, (לא, לראות שאני עומד על הרגליים זה לא נחשב) היישוב שלי נמצא במרחק 3 דקות נסיעה מהתאונה. חיכינו אחרי השיחה למוקד עוד כ20 דקות עד שהוא חזר, ואז הגשש התחיל להכווח איתו למה הוא לא אסף אותנו (במקום לבדוק אותנו התחילו להתווכח)
בסוף שאלו אם אנחנו רוצים להתפנות, אני שלא ידעתי מה קורה במקרים כאלה לא רציתי להשאיר את הקטנוע לבד (המשטרה הייתה במרחק של כ50 מטר, והיו יכולים בכיף
לאסוף את הקטנוע המון רכבים פלסטינים עומדים בגלל הפקק)
בסוף החלטנו לגרור עם גרר פרטי (לא משטרתי) את הכלים, אישתו של הבחור השני נשארה לארגון הגרר, ואני והוא התפננו לבית החולים.
בגלל בירוקרטיה מפגרת, האמבלונס שנחשב כעזרה ראשונה או משהו פגר בסגנון, לא יכלו להביא אותנו לבית החולים, ונאלצנו להמתין לאמבלונס שני בתחנת דלק באלפי מנשה.
כמובן שהגענו וחיכינו בתור. אם הייתי יודע הייתי כבר מתפנה בלי אמבולנס.
אצלי אין שברים, קרסול מנופח ושפשוך בברך. היום אני הולך לרופא לקבל הפניה לאורטופד ולהמשיך טיפול.
הייתי עם מיגון למעט פלג גוף תחתון שהמגפיים שהזמנתי לחורף טרם הגיעו ומכנס קניתי לחורף עם מיגון אך עדיין מאוד חם לרכב איתו.
אין ספק שמגפיים היו מונעות את המעיכה בקרסול (הכלי נפל על צד שמאל ועל הרגל)
הבוקר אספתי את הקטנוע מהש"ג של היישוב, רכבתי בזהירות הביתה.
מעיל וכפפות הלכו למכונת כביסה, ג'ינס נזרק כבר אתמול. הריח הזה פשוט גהנום!
לאחר שטיפה יסודית עדיין יש ריח מהקטנוע (ואני מתעסק בDETAILING....) אני כנראה אצתרך לעבור עליו שוב.
כפפות עדיין נשאר קצת ריח (זה לא ריח של ביוב, אבל אפשר להריח שזה לא ריח נעים של כביסה)
הנזק הפיזי שכרגע רואים זה רק מראה שמאלית ושפשוף בצד שמאל. אני רוצה לקחת אותו למוסך שיבדקו אותו.
ציטוט ההודעה בתגובהנכתב במקור על ידי Tribalmistyc2
הרשאות פרסום