ציטוט נכתב במקור על ידי Jack_R1 צפיה בהודעה
המשפט הזה אומר שאתה מפיל את הדברים ומבסס את הרעיון שלך על מחשבה לא נכונה. כמו שכבר רשמו לך, אין שום קשר בין חתונה לכל הדברים האלה. גם זוג ידועים בציבור, ואפילו כולל - זוג חברים שגרו ביחד יותר משנה, יכולים תוך כדי שהם נפרדים לעשות אחד לשני את המוות, משפטית וכו'. כן, כדי להתגרש לא צריך להתחתן.
תגיד, שמעת פעם על סרבני גט? מתוך ויקיפדיה בבקשה:

בהלכה היהודית, סרבנות גט הוא מצב שבו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה, למרות שהנישואים אינם מתממשים בפועל, ובכך הבעל מונע מאשתו או האישה מבעלה להינשא לאחר. הסיבה העיקרית לסרבנות גט בימינו היא רצון של הסרבן להשיג תנאים מסוימים בהסכם הגירושין, ומקרים אלו מכונים לעתים סחטנות גט. סיבות נוספות לסרבנות גט הן נקמנות או קנאה כלפי בן הזוג, או התנגדות עקרונית למתן גט הלכתי, למשל במקרה של אדם שהמיר את דתו.

התורה מחייבת שגירושין יתבצעו על ידי מתן גט מהבעל לאישה. על פי ההלכה הגט חייב להינתן על ידי הבעל מרצונו ואם הבעל נותן את הגט שלא מרצונו הגט עלול להחשב גט מעושה שהוא פסול. ניתן על פי התורה לתת לאישה גט בעל כורחה, אלא שהדבר נאסר בחרם דרבנו גרשום וחוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 קבע מעשה זה כעברה פלילית מסוג פשע ("התיר האיש קשר הנישואין על כורחה של האישה, באין פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך המחייב את האשה להתרת קשר הנישואין - האיש אשם בפשע ודינו מאסר עד חמש שנים.")

סיבה נפוצה לסרבנות גט היא "סחטנות גט", אשר בהם גברים ונשים אינם מסרבים קטגורית לתת גט או לקבלו, אלא מציבים תנאים מוקדמים, לעתים קשים, לכך, למשל מתוך רצון לשפר את מעמדם במאבק הרכושי בסכסוכי גירושין, או את מצבם בסכסוכים על ענייני משמורת וילדים. תביעת שלום בית משמשת לעתים כאמצעי לכוף את המשך הנישואין על הצד האחר או כטקטיקה במסגרת ניסיונות להשיג עמדות יותר טובות בהסכם הגירושין[1]. על פי נתוני בתי הדין הרבניים מוגשות כ-1,000 תביעות מסוג זה בשנה.

על פי ההלכה ועל פי חוקי מדינת ישראל מסורבי הגט נותרים נשואים, ועל כן אינם יכולים להתחתן בשנית. לפי ההלכה, אישה נשואה, ובכלל זה מסורבת גט, המקיימת יחסי אישות עם בן זוג אחר, מוקעת יחד עם בן זוגה כנואפים, והם נאסרים לינשא זו לזה אף לאחר סיום הנישואים הנוכחיים. בנוסף, צאצאים הנולדים כתוצאה מיחסים אלו יחשבו לממזרים ואפשרות הנישואים שלהם תוגבל. הבעל יכול להשתמש בהגדרת האישה כנואפת כדי לנסות להשיג הישגים בבית הדין, הישגים הקשורים לממון ולשמורת הילדים. לעומת זאת, הגבר יכול לקיים יחסי אישות עם אחרת בלי שהדבר יחשב לניאוף הלכתי.

מאידך, גבר נשוי ובכלל זה מסורב גט, מחויב במזונותיה של אשתו כל עוד הם נשואים, אפילו אם נפרדו. האישה עשויה לנצל את חובות הבעל כלפיה בדין ההלכתי והאזרחי כאמצעי לחץ עליו. חוב המזונות משמש במקרים רבים תמריץ לבעל, להיכנס למשא ומתן עם האישה לצורך נתינת הגט.