מישהו פה פעם התחתן בבית כנסת ?

[zrobavel]

ועדיין אף אחד פה לא ענה לי על שאלה פשוטה - מה אקבל ביחסיי עם חברה שלי אחרי שנתחתן, שאין לי איתה עכשיו?

זה נקרא מחוייבות, אל תשלה את עצמך, אבל כנראה שאתה כן משלה את עצמך, כמובן כנראה שלא במודע כי נראה לי שאתה עדיין לא בשלב של להתחייב אז אתה מסביר בעיקר לעצמך למה ככה עדיף, כי אם היית קצת חושב על זה, אין פה באמת צורך לשכנע מישהו ואת הדעה שלך הבהרת כבר במספר פוסטים, כרגע אתה רק חוזר עליה. (ברוח טובה כמובן)

בכלל, אני אישית חושב, שעצם העובדה שאני וחברה שלי יכולים כל רגע לקום וללכת, ללא כבלי נישואין, הופכים את הקשר לפחות מובן מאליו בעיני שנינו, ויותר מיוחד ופחות שגרתי. כי אחרי חתונה, עלולה להיווצר מין הרגשה של "כלואים ביחד". של איזה חוזה עבודה שחתמת עליו ואתה עכשיו מחוייב להישאר. וזה עלול לעשות נזק לכימיה ולחיבה בין בני הזוג שהיתה להם לפני. זה עלול ליצור תחושה שהצד השני הוא מובן מאליו ולהביא לשיגרה שוחקת ומשעבדת שתכבה את התשוקה ותגרום לה אט אט לדעוך.
אז כן, אני יודע שזה תלוי גם בבני הזוג עצמם, ואיך הם מנהלים את הקשר ואת הזוגיות שלהם.

עצם זה שגם אתה וגם החברה שלך ״יכולים כל רגע לקום וללכת״ כפי שאני מצוטט אותך אומר שאין מחוייבות ואתה מודע לכך שזה סותר את הנקודה מעל.
תגיד לי, ממה בית יהיה יותר חזק, בטון או קרטון?

כנ״ל מערכת יחסים, תשקיע בה, תתחייב אליה והתמורה תהיה בהתאם, תשאיר תמיד פתח מילוט ואולי יום אחד תשתמש בו, דרך אגב, גם בת הזוג שלך יכולה להשתמש באותו דרך מילוט, ההתחייבות הזאת היא הדדית...

בסופו של דבר, אחרי הארוע הנוצץ שנמשך כמה שעות קצרות בלבד ושבשבילו התכוננתם וטרחתם ללא הפסק בכמעט שנה ארוכה של סידורים, הוצאות כספיות גדולות, התרוצציות בכל מקום וכאבי ראש בלתי פוסקים, שבאו על חשבון דברים אחרים חשובים יותר שיכולתם לעשות במשך השנה הזו. (ובשביל מה? גם ככה 90% מהמוזמנים ישכחו מארוע שלכם בוקר אחריי. גם ככה 90% מהמוזמנים יגיעו עם חיוכים מזויפים, מתוסכלים על הקנס המתמשך הזה של הארועים שנופל עליהם כל חודש. גם ככה 90% מהמוזמנים מגיעים כי מרגישים מחויבים להגיע ולא כי הם רוצים לבוא . גם ככה 90% מהמוזמנים יעניין רק האוכל.)
כך שאחרי החופה ואחרי כל החתימות מול הרבנות, ואחרי הצהרת הנישואין זה לזו, מה, מה בעצם השתנה לטובה שלא היה לפניי? כלום. לעומת זאת, מה עלול להשתנות לרעה? הכל.

מאוד אינדיבידואלי, לא כל החתונות אותו דבר, החתונה שלך (אם תהיה לך) תהיה כמו שאתה תעשה לך אותה.
אתה יכול להזמין 100 אנשים הכי קרובים אליך שרוצים לשמוח בשמחתך על חוף ים או 600 איש שבאים כי הם חייבים באולם שמכרת כליה בשבילו, בחירה שלך והבת זוג שלך.

לסיכום, דעה אישית שלי, אני חושב שאתה חי בעולם של סטריאוטיפים, מדבר על חתונות ונישואים בלי לחוות אותם, כמו לדבר על אופנועים מבלי לרכב על אחד.
אני גם חושב שלא ניתן להסביר לך על כך כי זה כמו לנסות להסביר למישהו מה זה לגדל ילד, את הקושי והאושר שהוא מביא, אחד מהדברים הלא ניתנים להסברה האלו...
רק אשתמש במשפט הכי שנוא עליי, שיהיה לך תבין.

ובנימה הזאת, למה צריך מחוייבות?
כי ככה בונים משפחה, לא קשור לילדים, משפחה, מערכת יחסים יציבה שכאשר מגיעים לבאמפר קל לא לוקחים את כל החפצים והולכים להורים, שמפרגנים אחד לשני ומשקיעים אחד בשני, כי התחייבת לכך עד לסוף ימי חיי, מבלי לשמור את פתק ההחלפה...

לסיכומו של חפירה, מצב של ״זה מה שיש ועם זה ננצח״. (בנימה הומוריסטית)