זה עדיין לא שירשור התחדשתי משום שרק בעוד כחודשיים אקבל אותו, אבל קשה להתאפק מכדי לא לרוץ לספר לחבר'ה כאן ועכשיו..


אז לאחר כשמונה חודשים מדהימים עם המונסטר 696 (דצמ' 14'), הזמנתי היפרמוטארד 821 15'. אדום כמובן, כי ידוע שאדום מהיר יותר..

ה696 היה לי -ועודנו עד אספקת ההיפר- האופנוע הראשון שלי. האופנוע שלימד אותי אופנוענות מהי.

האופנוע שבזכותו רכבתי במספר בודד של חודשים (בחודשי חורף וגשם התניידתי בעיקר בפחיות) יותר מ15 אלף ק"מ של טיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ, לא אחת כאלף ק"מ בסופ"ש..

האופנוע שגרם לי להותיר את האלפא והלנצ'יה בחניון בבית ולהתנייד איתו גם לעבודה.

האופנוע שהדליק אותי בלי סוף בסוף יום עבודה לחזור הביתה בדרך ארוכה ומפותלת עם עדיפות לקפה וארטיק בבר בהר.

האופנוע שהשחזתי בו בלי סוף רגליות, מתוכם עיקמתי ממש והחלפתי כבר 3 פעמים..

אופנוע שבמשך שלושה ימים בפסח גמעתי איתו 2000 ק"מ; היינו בכל קצוות המדינה.


וכעת הגיע התור של מחליפו;


לקחתי את ההיפראקטיבי הזה ל"נסיעת מבחן" של 12 שעות בהם זללתי יותר מ300 ק"מ של כמעט כל תוואי שקיים. גם לבדוק שימוש אורבני של התניידות בפקקים, וגם להתגזגז בנס הרים. גם רכיבה מנהלתית, וגם התגרזנות. התאהבתי.

האופנוע הזה הדהים אותי בכמה שהוא נוח ונעים בכל סעיף וסעיף ובכל סוג של רכיבה. חייכתי לי בעיר כשאני חולף מעל גובה מראות הרכבים שלצידי ב"טוסטוס" נעים ורגוע ומצאתי את עצמי בפיתולים צוחק כמו דביל בתוך הקסדה כשהרובוטריק נופל לפניות ב"טלפתיה", כמעט שזה מרגיש לי שבריר שניה *לפני* פקודת היגוי. די במבט וכוונה.. והייתי חצי מהזמן על הצד.. תענוג. פה ושם מאותת לי הסוס הממוחשב בהתערבות של בקרות להחזיר את הקוף לכלוב.

חזרתי על כל סשן אורבני, מנהלתי וספורטיבי שוב ושוב ושוב כדי לנטרל את הסובקייטיביות של האדרנלין ושל הלוגו שמקשים בד"כ על שיפוט אובייקטיבי.

וזהו..
הזמנתי לעצמי.


כעת מה שנותר זה לכסוס צפורניים בחוסר סבלנות ולהמתין שארגז העץ יפורק מהמכולה. ארגז ממנו האהבה החדשה שלי תתגלגל החוצה, תתלבש עם כל התוספות והאביזרים שהזמנתי לה ותבקש ממני במבטא איטלקי סקסי לעלות עליה, לתת בה גז ולהציץ דרך המראה בגלגל האחורי שמכשכש כמו כלב מיוחם.