תאונות דו"ג ומה ניתן ללמוד מהן

[Tsachi]

תעלעל קצת ברשימת הרוכבים שנהרגו בשנים האחרונות בארץ.

תגלה שהיו בניהם מדריכי רכיבה מיומנים, פעלולני אופנוע, עיתונאי רכב,
רוכבים מנוסים, ועוד.

אתה חושב שהם לא הכירו את "החומר". לא הכירו את הסיכונים?
לדעתך אם היו יושבים עוד קצת בבית ומנתחים תאונות של אחרים היו ניצלים?

תאר לך אם לנהג שהרג את טל"ש היה מתפוצץ הגלגל כשירד לשוליים על מנת
לבצע פניית פרסה והוא היה ממתין ברכב לחילוץ טל היה ממשיך לרכב כרגיל אז
מה זה? תחקור או גורל עיוור?

אז לא הבנתי מה אתה מציע? שלא נלמד כלום? שנגיד: "הכל בידיי שמיים"? אתה לא מחדש לי דבר שאתה אומר לי שאין 100% בשום דבר בחיים. אבל מכאן וללכת בגישה שלך של : "לא צריך ללמוד מאחרים כי הכל בידי שמיים" זה פשוט חוסר אחריות. אז בוא גם נעשן כי גם ככה אם לא נעשן זה לא מבטיח שלא נקבל סרטן ריאות. בוא לא נלמד לתואר כי גם ככה אולי אחרי התואר לא נמצא עבודה בתחום וביזבזנו סתם ארבע שנים באוניברסיטה. בוא פשוט נדרוך במקום. אין לזה סוף, לגישה הזאת שלך.

איך צבא מתחקר ומשפר את עצמו? בין היתר ממלחמות שקרו, מהרוגים שנפלו. לומד מה הם עשו לא בסדר כדי להימנע מתרחיש דומה. ככה עובד גם הNTSB וככה עובדים בכללי ארגונים שונים. ללמוד מטעויות של אחרים זה כלל מפתח שהוכיח את עצמו אין ספור פעמים משחר ההיסטוריה.
למה יש לך תמרור עצור בכביש? תמרור זכות קדימה? תמרור לא לעקוף בקו הפרדה רצוף למה יש לך רמזורים? כיכרות? נתיבים? הדברים האלה לא תמיד היו כאן. הדברים האלה הגיעו בצורה הדרגתית לאחר תחקור תאונות. הדברים נלמדו מדם שנשפך, כדי שגם שלך לא יישפך.
למה אמא תמיד אומרת לנו להיזהר כי הרצפה רטובה? כי ראשוני האדם לא ידעו זאת, החליקו ושברו כמה עצמות ובזכות דרך כואבת זו גם דאגו להעביר לדורות הבאים לשים לב. ככה העולם עובד. ככה אנחנו מתקדמים והופכים את חיינו בטוחים יותר. אילן רמון, טל"ש, הרוגי התאומים ורבים אחרים לא מתו לשווא. במותם הם הצילו אחרים.

זה שהם מדריכי רכיבה לא הופך אותם לחסינים ממוות, או לטעות בשיקול הדעת. לעיתים אפילו, זה עלול לגרום לאובר ביטחון כשלעצמו דבר מסוכן. ייתכן ואם לא היו מדריכי רכיבה מנוסיים היו כבר מתים הרבה לפניי. אתה לא יודע ואין לך דרך לדעת כמה פעמים הם ניצלו מהמוות בזכות נסיונם עד שזה בסוף תפס אותם. כי בסוף הוא תופס את כולנו, החכמה לעשות את המקסימום כדי לגרום למלאך המוות לעבוד קשה בשביל להגיע אלינו.

טל"ש טעה בשיקול הדעת. ברגע שראה את הרכב בשוליים היה צריך מיד להפחית מהירות, לעבוד לצד השמאלי קיצוני, ולצפצף לנהג הרכב. ובמקרים מסוימים, כמו במקרה של טל"ש, גם לבצע עצירה מלאה בשוליים לפני הרכב ולהתחיל בנסיעה מחדש מנקודת עצירה מאחוריו. אלו דברים שאני תמיד מקפיד לבצע שיש רכב בשוליים, ואתה יודע למה אני עושה זאת? בדיוק בגלל מקרה המוות של טל"ש. לפני זה לא הייתי מקפיד כי פשוט לא הייתי מודע לסכנה.

להגיד לך שכל מה שאני עושה נותן לי 100% ביטחון שאחזור הביתה בשלום? זה לא, כמו שאמרתי אין 100% וודאות בחיים. אבל זה בהחלט מעלה את הסיכויים הללו לאין שיעור וזה בהחלט שמר עליי מפגיעה וודאית כמה פעמים.

היתה היום תאונה בחולון.
אוטובוס איבד שליטה - נכנס באוטובוס, כמה מכוניות עד שירד מהכביש.
מה אנו למדים מזה?

למדים מזה שבזמן שאתה על הכביש תמיד תהייה ער לסביבה שלך. 360 מעלות ככל שניתן, וייתכן שפעם הבאה שדבר כזה יקרה מאחורייך, לפנייך או מצדדיך, אולי תצליח לשים לב בזמן ולחמוק.
ופה גם בא היתרון של הדו"ג בכך שהוא יכול לחמוק ביותר קלות מרכב. עקב העובדה שהוא תופס הרבה פחות מקום על הכביש.
אבל 100% שתצליח? שתשים לב? כמובן שאין.

[השושנים]

אז לא הבנתי מה אתה מציע?
.

מהסרטון לא ניתן ללמוד דבר, למעט אולי שלא לעלות על מושב של רוכב אידיוט
ללא מיגון ובחוסר אחריות.

אני מציע דבר פשוט, שכל רוכב ייקח אחריות על עצמו את שיעורי הבית שלו יכין
לבד ויפתח לו סגנון רכיבה הולם את הכישורים והיכולות שלו, את איכות הכלי שהוא
רוכב עליו, ואת הבגרות הנפשית והמנטלית שלו.

תאונות יקרו גם בעתיד, צריך להיות מוכנים אליהם ממוגנים מהם ואחראיים עליהם.

מי שקרא את כל התחקירים בצה"ל יהיה מומחה לתחקירים עד לרגע האמת שם אם
לא יגיב כראוי, לא יעזור לו כלום, ככה גם בכביש.