החיים עם הGTR עוברים בנימנום מסויים ואני פחות רוכב לאחרונה ( יש את חבובה הפיאט האדומה).

לאחר הגשמים גיליתי כי נורת הABS דולקת באופן קבוע ולצורך כך קבענו לצאת באחת השבתות אני הבן שלי וא' שם בדוי לרכיבה לראשון לצורך איבחון התקלה ויעוץ מחבר יקר שיודע דבר או שתיים בתחום האופנועים.

הרכבנו את ארגזי הצד העמסנו את מחשב הדיאגנוסטיקה כבל מאריך ועוד כמה זוטות ולאחר ניפוח אוויר ( פרוייקט מעצבן שיפתר בקרוב על ידי רכישת שסתום זווית ) יצאנו לדרך.

המסלול היה דרך עין כרם נס הרים והסתיים בראשון.

פרט מעניין היה שההתנהגות של האופנוע עם מורכב ( הבן שלי שוקל כ70 קילו ) הייתה מופתית ולדברי א' הקצב היה יותר גבוה מהרגיל.

את הכבישים של נס הרים העברנו בהנאה רבה וחיש קל הגענו לראשון.

בראשון חיברנו הכל ואכן התקלה הופיע וקיבלתי שיעור מהיר בזיהוי של הרכיבים והחיווט.

בחזור רכבנו בדרכים יותר קונציונאליות והשמועה הייתה שהGTR ידע לפתוח פער יפה מול הZ1000SX של א' למרות שאנו ביחד עם האופנוע שוקלים כחצי טון ויושבים זקוף.
המושג ספורט תיור קיבל תוקף ואכן בזוג הוא מתנהג יותר טוב מאשר עם רוכב יחיד ( ייתכן שמצריך כיוון שונה ).

לא חשתי בשום נדנוד משום סוג וכאמור האופנוע היה צפוי נשלט ומהנה.
האופנוע יורד יפה בפניות הארוכות בדרך והכלי פשוט מתמסר לגחמות הרוכב.

מאחור לא נשמעו טענות רבות וגם אני לא ממש סבלתי מהרוח בטח כאשר המשקף החשמלי במצב מורם ואנו צלחנו את הדרך בזריזות מופתית.

לסיכום - הGTR בהחלט אופנוע מיוחד.
יש לו המון חסרונות והוא ממש לא מתאים לכל אחד.
כנושאת מטוסים ציוד ושתי רוכבים אני חושב שאין לו תחליף והוא בהחלט כלי שמבצע הכל על הצד הטוב ביותר ברמת פינוק נוחות ( בחורף חמים ונעים בקיץ קצת פחות) ביצועים והתנהגות.

ככלי אורבני הוא נכשל למרות שללא המזוודות צד הדברים קצת משתפרים.

לאחרונה השתנה אופי הרכיבה שלי ואני שוקל להפרד ממנו לטובת כלי יותר ספורטיבי (או דו"ש גדול אני עוד עורך חשבון נפש) ואני שוקל החחלפה.
אם היינו מדינה נורמלית פשוט היה עומד לצד הGTR אופנוע נוסף אבל במעמדי כיום אני צריך למצוא פשרות.


בברכת סעו, רכבו וחרשו את הארץ
לוקי