רק הבהרה - זה שאני פוסל את הכותב, לא אומר שאני פוסל את הכתוב לחלוטין ולא יכול להסכים עם חלקים ממנו. וכשאני כותב משהו, אני מסווג את זה "לדעתי", ואני יכול לכתוב בביטחון מוחלט את דעתי איפה שאני בטוח בה.
בנושא האנשים האחרים - כשאתה מנסה לפרש את מחשבותיהם והתנהגותם של אנשים שאתה בכלל לא מכיר (ע"ע אנשים שמעולם לא החליפו בני זוג לאחר מותם), אתה צריך להיות בטוח שאתה יודע על מה שאתה מדבר. אני לא הייתי מתיימר, כי אני יודע שאני לא הייתי במקום כזה ולא יודע מה יקרה אם אהיה ומה זה בכלל, מקווה שלעולם לא אגלה. אתה, לעומת זאת, חושב שאתה יודע את נפשם של אנשים שאתה לא מכיר שמבוגרים ממך בהרבה, או חושב שהכותב יודע את נפשם. אבל זה כנראה קשור לגיל, צעירים נוטים לפשט עד שחור ולבן ולא רואים גוונים. נראה מה תחשוב עוד עשור או שניים.
כאמור, לגבי המשפט האחרון - לא נסכים. הוא נכון ומיותר\פסול באותה המידה.
דעתי בנושא:
- קשר טוב הוא קשר מאוזן, שבו אין צד תלותי פחות וצד תלותי יותר, אלא יש תפקידים והם מתחלקים על פני טווח שלם של דברים.
- קשר ששואף לאי תלות בין בני הזוג הוא קשר גמור עוד לפני שהוא התחיל, מה שעושה אותו מיותר. אהבה בהגדרה היא תלות, למשל.
- קשר שבו קל לאמוד את התלות של צד אחד במשנהו הוא קשר גרוע, מכיוון שזה אומר שהוא לא מכיל הרבה (עומק\רוחב\תקרא לזה איך שבא לך) - ראה סעיף ראשון. וזה נכון לכל קשר, זוגיות\עבודה\וכו'.
כאמור, לא נסכים. אתה בכח מחפש את חוסר התלותיות בכל מקום - אני לא רואה בכלל סיבה להתעסק בזה אלא מקבל תלות הדדית בכל קשר שהוא כחלק בלתי נפרד מהקשר. כמו שכתבתי - נדבר עוד עשור או שתיים, כשתהיה נשוי עם ילדים.
חידה לסוף היום - אם אשתי צריכה שאחזור הביתה מוקדם כדי לשמור על הילדים בזמן שהיא לומדת, ואני צריך שהיא תסדר לי את כל מה שצריך לעשות עם הילדים בזמן שאני בבית כי אחרת אלך לאיבוד איפשהו - אז היא תלויה בי או אני תלוי בה?
נראה לי, בזה אני סוגר את הנושא מצידי ומתקפל לקשר התלותי עם העבודה שלי, כדי לא לאחר אחרי זה לקשר התלותי המשפחתי שלי.
ציטוט ההודעה בתגובה