ידעתי, שבמפגש בין פירינג לאספלט, האספלט מנצח. לא ידעתי, שזה בנוק-אאוט.
ידעתי, שפלסטיק, אפשר לחמם, להדביק, להלחים ולצבוע. לא ידעתי, שצריך קסמים.
ידעתי, שהאופנוע יחזור אלי, פחות או יותר שלם. לא ידעתי, שאקבל אופנוע חדש.
אז אמרו לי שיש אחד בקיבוץ גלויות בתל אביב. יוסי מוגרבי. בחור נחמד, אמרו, סמפטי.
לא אמרו, שיעבור על האופנוע, עם זכוכית מגדלת ויכין רשימת רג'קטים, גם של דברים שאפשר לראות רק עם משקפת של חיידקים.
לא אמרו שיתמחר את העבודה הכוללת, סעיף סעיף, שריטה שריטה, גדולה כקטנה וייתן לך, בעל האופנוע, להחליט מה לעשות ומה לדחות.
גם לא אמרו, כשיראה איך אתה מתכווץ, ככל שהרשימה מתרחבת, שייקח על עצמו, ללא עלות, את שיפוץ החלק הזה, או יוריד במחיר על החלק האחר.
גם לא אמרו לי שיציף אותי בתמונות, של לפני ואחרי, של כל חלק וחלק שעבר תחת ידיו האמונות.
הבאתי ליוסי מוגרבי אופנוע עצוב וקבלתי אופנוע שמח. שמח מאוד. אני שמח מאוד.
מפרגן ובגדול. יוסי מוגרבי. פייברטק 2000, קיבוץ גלויות 6 תל אביב. מקצוען עם לב ענק.