למה לא ממליצים לחמם את המנוע בעמידה ממושכת?

[levil]

לא הבנתי איך בנסיעה המנוע מתחמם יותר מהר,
בוא נתייחס לרגע רק למנועים מקוררי נוזל, בעמידה אין רוח שתצנן את המים ברדיאטור,
במצב ההתחלתי אין סירקולציה של מים עד להגעה לטמפרטורת עבודה (בסביבות ה 90 מעלות)
אז נניח שהזמנים בעמידה או נסיעה שוים, אבל לאחר מכן האפקט של הרוח על הרדיאטור משפיע על קצב סילוק החום יותר מוונטות.

[Jack_R1]

חימום המנוע הוא פונקציה ישירה של מאמץ וזמן - ומאמץ נקבע ע"י כמות הדלק המוזרמת והנשרפת בתא השריפה.
אתה נותן גז - יש יותר חימום. נסעת דקה עם גז = נתת למנוע לייצר בדקה פי כמה יותר חום מאשר בלי גז, וזה בדיוק מה שמחמם אותו - תופעת לוואי של העבודה שלו.

אבל אם אתה נותן גז בעמידה - הסל"ד מטפס לשמים מהר מאוד והמאמץ נשאר אפסי, בגלל זה מעט מאוד דלק נכנס לתא השריפה. בשביל לתת לכמות גדולה של דלק להישרף ולא לעלות בסל"ד, צריך שתהיה התנגדות לסיבוב המנוע - משמע, צריך להיות בנסיעה. יותר מזה, ככל שמאמץ גדל ואיתו הלחץ בתא השריפה גדל - גם הרינגים מתפשטים יותר ומונעים מעבר של עודפי הדלק לעוקה, אלא עוזרים לאותם עודפי הדלק להישרף במהלך הזה\הבא או לכל הפחות להיזרק במסלול הפליטה.

אפקט הרוח על הרדיאטור לא רלוונטי בכלל כאן - התרמוסטט סגור במנוע קר והרדיאטור מנותק. דווקא כאן, אם כבר בחרת, מנוע מקורר נוזל הוא עוד יותר יעיל ממנוע מקורר אויר. אנחנו מדברים על חימום בערך עד 40-50 מעלות, שזה הקצה התחתון של נק' העבודה במנוע, או אם תרצה - ל-65 מעלות, שזה הגבול התחתון של טמפ' העבודה (פחות או יותר 5 מעלות).

https://www.youtube.com/watch?v=xKALgXDwou4

אחלה קישור.

[Tribalmistyc2]

לא הבנתי איך בנסיעה המנוע מתחמם יותר מהר,
בוא נתייחס לרגע רק למנועים מקוררי נוזל, בעמידה אין רוח שתצנן את המים ברדיאטור,
במצב ההתחלתי אין סירקולציה של מים עד להגעה לטמפרטורת עבודה (בסביבות ה 90 מעלות)
אז נניח שהזמנים בעמידה או נסיעה שוים, אבל לאחר מכן האפקט של הרוח על הרדיאטור משפיע על קצב סילוק החום יותר מוונטות.

תרמוסטט מתחיל להיפתח כבר מאזור ה 70C,ב 90C הוא פתוח באופן מלא.
גם כשאין סירקולציה ברדיאטור הרוח עדיין מצננת את המנוע ולכן המנוע יתחמם מהר יותר בעמידה,אם יהיה באותו סל"ד שבו תהיה ברכיבה כי זה מה שמאיץ את החימום.

[Jack_R1]

...אם יהיה באותו סל"ד שבו תהיה ברכיבה...

תיקון קליל - לא אותו סל"ד, אלא אותו עומס (משמע - אותה כמות התערובת שנכנסת כל פעימה למנוע). כי הסל"ד הוא רק פונקציה משנית, לא משפיע על חימום כשלעצמו, ואותה כמות תערובת שבעמידה בסרק יכולה להביא את המנוע לקו האדום, בנסיעה יכולה כתלות בהילוך ותוואי (נניח, עליה) בקושי להגיע לאלפי סל"ד בודדים או אפילו מאות סל"ד. כאן גם מתחבא ההבדל המשמעותי - בעמידה לא תוכל בכלל להגיע לעומס שהמנוע מקבל אפילו בנסיעה קלילה, כי בשביל זה המנוע צריך להיות הרבה מעבר לקו האדום.