מחסום פסיכולוגי להתחיל רכב

[nirtz]

היי חברים,

אופנוע היה חלום חיי כמתבגר וכבוגר. יש לציין שאני בשנות ה 40 שלי, כך שאני מיושב בתרבות הנהיגה שלי על הכביש.
כבר תקופה ארוכה שאני חושב להתחיל לרכב על אופנוע. אני כבר סגור על סוג האופנוע.
הדבר שמונע ממני ללכת על זה הוא פסיכולוגי. כל מי שאני אומר שאני קונה אופנוע מנסה להוריד אותי מזה. "למה אתה צריך להרוג את עצמך?" זאת התגובה שאני שומע הכי הרבה. אני מודע לסכנות ולוקח אותם בחשבון.
איך מתגברים?

סליחה על החפירה :biggrin:

תודה

[tree]

הייתי אומר שלא חייב להתגבר. בכל מקרה השיעורים הראשונים הם בתוך מגרש, אז אפשר להתחיל בסתם לרכב במגרש ולראות אך זה מרגיש. בקשר לסובבים לא חייבים לשכנע אותם והם גם יכולים להוות תזכורת שהרכיבה יותר מסוכנת ולשמור עליך עירני.

Sent from my SM-G980F using Tapatalk

[KKatkov]

היי חברים,

אופנוע היה חלום חיי כמתבגר וכבוגר. יש לציין שאני בשנות ה 40 שלי, כך שאני מיושב בתרבות הנהיגה שלי על הכביש.
כבר תקופה ארוכה שאני חושב להתחיל לרכב על אופנוע. אני כבר סגור על סוג האופנוע.
הדבר שמונע ממני ללכת על זה הוא פסיכולוגי. כל מי שאני אומר שאני קונה אופנוע מנסה להוריד אותי מזה. "למה אתה צריך להרוג את עצמך?" זאת התגובה שאני שומע הכי הרבה. אני מודע לסכנות ולוקח אותם בחשבון.
איך מתגברים?

סליחה על החפירה :biggrin:

תודה

1. מפסיקים לתת לאחרים ולדעות שלהם לנהל לך את החיים. נו טוב, זה כבר לא יקרה.
2. קונים אופנוע אינדורו, ורוכבים בשטח. זה יתקבל בהרבה יותר הבנה, כי כידוע, אינדורו זה המילואים החדש (https://www.ynet.co.il/wheels/article/hkn5thazk). על הדרך, תבנה מיומנות ותלמד לשלוט באופנוע היטב בתנאי אחיזה ירודים, תבין איך עובדות העברות משקל ותפגוש את הקרקע במון - בד"כ ללא פציעות משמעותיות, אבל זה בין היתר עניין של מזל.

[Jonathan]

היי חברים,

אופנוע היה חלום חיי כמתבגר וכבוגר. יש לציין שאני בשנות ה 40 שלי, כך שאני מיושב בתרבות הנהיגה שלי על הכביש.
כבר תקופה ארוכה שאני חושב להתחיל לרכב על אופנוע. אני כבר סגור על סוג האופנוע.
הדבר שמונע ממני ללכת על זה הוא פסיכולוגי. כל מי שאני אומר שאני קונה אופנוע מנסה להוריד אותי מזה. "למה אתה צריך להרוג את עצמך?" זאת התגובה שאני שומע הכי הרבה. אני מודע לסכנות ולוקח אותם בחשבון.
איך מתגברים?

סליחה על החפירה :biggrin:

תודה

אני חושב שמי שנתן לך עיצה לא לעלות על אופנוע בכביש נתן לך עיצה טובה.
ביום יום איכות הכבישים, העומס על הכבישים עצבנות הנהגים, והתעסקות בטלפונים הסלולרים לא לטובתך - בטח בגיל יחסית לא צעיר (אני יותר מבוגר ממך כנראה במס חד ספרתי של שנים ויש ירידה ביכולת הגופנית).
אם זה רק תחביב של סופי שבוע זה עדיף מבחינת עומס ועצבנות הנהג (לפעמים) אבל מצד שני תדירות הרכיבה (פעם בשבוע) תאיט את הלימוד שלך משמעותית.
ייקח לך שנים ללמוד לרכב טוב, ללמוד לזהות מצבי סכנה או חירום לפני שהם הופכים להיות כאלה ורכיבת סופש בלבד היא לא מספקת.


אני רכבתי על אופנועי כביש מגיל 25 עד 46 ואז עברתי לשטח שם יש הרבה יותר מקום - אם המטרה שלך כיף לך לשטח, אם המטרה שלך אדרנלין לך לשטח, אם המטרה שלך לטייל לראות מקומות שלא ראית לך לשטח.

בכך מקרה לא הייתי ממליץ על רכיבת כביש.
בהצלחה.

[KKatkov]

אני חושב שמי שנתן לך עיצה לא לעלות על אופנוע בכביש נתן לך עיצה טובה.

בכך מקרה לא הייתי ממליץ על רכיבת כביש.

נכון, כולם צריכים לקנות איזה יונדאי איוניק או איזה סינית חשמלית, ולישון על ההגה בזמן שהם עומדים בפקק, 5 שעות ביום.
כך המדינה שלנו תהפוך להיות מקום טוב יותר... הרי אופנועים (וקטנועים) זה מסוכן.

בנימה רצינית:
לא כל רוכב כביש, הוא רוכב כביש ספורטיבי.
וברגע שנמנעים מרכיבה ספורטיבית בכביש ציבורים, ונשארים במוד של טיולי נופים ובית-עבודה, אז הסיכון יורד במידה מסויימת.

[קידוזו]

מה שכתבו מעלי נכון מאלף סיבות. אופנוע לשטח יותר משתלם מבחינת פאן, סיכונים, עלויות.
תעשה קורס רכיבת שטח, תרכב עם חבורה רגועה ואחרי שנה שנתיים שתגיע לרמת מתחיל מנוסה שאל את עצמך שוב מה כדאי.
אחלה רעיון שלא שקלתי וחבל.

[JohnnyDough]

לפות״ש, נראה שאתה כמעט בן 50, מחזיק רשיון A1 כבר לא מעט שנים, רוצה אופנוע כביש אבל נמנע מלקנות כזה מתוך חשש.
אני הוצאתי רשיון בגיל 40 והעניין מוכר לי היטב. אז מתחילים לאט ורגוע, רצוי מאוד עם אופנוע לא מאיים, ברכיבה עירונית ובשעות שכבר אין עומס (21-22). כשהבטחון עולה, מתחילים להעלות מהירויות ולהכנס לכבישים בין עירוניים בסופי שבוע. עם הזמן מרחיבים את הפעילות. אצלי חלק מניהול הסיכונים כלל ציוד מלא ברמה גבוהה ומיגון מתנפח.
בשלב שבו הרגשתי מספיק בטוח להעביר את הנסיעה למגרש הרלוונטי, נרשמתי לקורס רכיבה מתקדמת.
עם הזמן, השליטה בכלי משתפרת, הבטחון עולה והחשש יורד. הסכנה נשארת.