2 קבצים מצורפים
כופתה פרנה | תובנות מטיול ראשון
רבע לשלוש ו-4 אופנוענים מאובקים ומבוצבצים מלאים בדאווין של פריז דקאר נכנסים לשוק של נתיבות ומחנים ליד המסעדה האחרונה שפתוחה לקראת השבת. בתשובה לשאלתי מה יש לאכול -זו התשובה שקיבלתי. כופתה פרנה.הטענתי שבגלל שאנחנו זרים הם סתם ממציאים מילים לבייש אותנו. הם צחקו וקיבלנו גם בריק עם ביצה נימוחה על חשבון הבית והיה שמח ומלא שבת שלום וסעו בזהירות. מלא מבטים מסביב. שמתי ילד לבקשת האב, על האופנוע. הנעתי והוא נתן גז בחיוך גדול וכולם עם כיפות ושביסים. היה כיפי, למרות שברקע אנחנו ישראל הראשונה והם השניה ואולי דווקא בגלל זה.
כמה ימים לפני, בשיא הגשמים מישו מחבורת המיואשים ארגן טיול. 2 טנרה, אחד GS850 ו 790. סגרנו שנישן ונאכל ערב בצאלים ובבוקר שלפני ואחרי נחליט על מסלול. לא הספקתי לרכוב על גיורא, לקנפג את התפריט ומצבי רכיבה ואפילו לא לרתום תיקי צד. הבנתי שלא נרכב שטח וגם אם כן, בקטנה כי בוץ. מדובר בהזדמנות או יותר נכון ההיכרות הראשונה עם הכלי ואני מלא סקרנות.
בבוקר אמרתי לגיורא, אתה ואני, כן? יוצאים עכשיו לטיול. בשמורת פורה כולם עם מגפי ומכנסי שטח שותים קפה. רק אני עם נעלי כביש ולא ממוגן בשיט. אני זורם לרכיבת שבילים ראשונה. עבירות רמה 1. קל. בדקתי התנהגות בפניות תאוצות בלימות והכל בסדר עד שמגיעים למקטע חול. רכבתי בעמידה עם משקל אחורה, ליטוף בלם אחורי לייצוב, גז החלטי, כידון משוחרר ואיבדתי את הקידמי די מהר. עפתי על החול ופצחתי בריקוד בגלל המוסיקה בקסדה. נפלתי טוב עם גלגול נכון. הרמתי לבד והמשכנו בין השלוליות לכיוון יד מרדכי ואחר כך לשדות עד שהגענו לבוץ.
קובץ מצורף 10048
די מהר ה GS שהוביל נפל בחצי סחרור. הבוץ היה דביק ועמוק אבל הרמנו והמשכנו בזהירות. כאן הבנתי לראשונה עד כמה הגובה קריטי. אחר כך דרומה יותר נכנסנו לכל מיני שבילים לא שבילים בלי בוץ והרגשתי ממש נחמד. שיניתי את מצב הרכיבה מ street לשטח והשינוי מורגש. האחורי מפרפר יותר, הגז מתון יותר. במכות גז במצב Street הוא נותן משהו כמו סיבוב אחד ומתרסן בצורה מעוררת השתאות. את זה זכרתי מרכיבת המבחן אבל בכורכר זה קרא עשרות פעמים ביציאות מסיבובים. מאוד בטוח ומתחשב.
קובץ מצורף 10049
בערב בפאב היה שמח אחלה אוכל (מומלץ) ואלכוהול וכלמיני ונרדמנו מבושמים בנחירות רמות. למחרת החלטנו תוך כדי סגירת הקסדות למעלה עקרבים והם רוכבים לאט. 100 קמ"ש בכביש מנהלתי קשוח עבורי. אני סובל מאבד ריכוז וגם היה חם. בחצבה החלטתי שאני חייב לתת בגז וחתכתי צפונה סולו דרך ערד > סנסנה > לכיש > בית גוברין. בערד היו המון מטיילים והיה קשה למצוא סדרת פניות ריקה אבל בהמשך קיבלתי כביש פתוח והמנוע והבלמים עבדו קשה. במגרש הביתי והמוכר בסביבות לוזית עגור הרגשתי ביטחון להעלות קצב והיה כיף. אחלה בהמה.
אז מה למדתי בגן
עד עכשיו קניתי אופונעים נורא שונים זה מזה וגיורא איפשהו באמצע.
היגוי - בפניות מהירות גיורא מאוד שונה מארפכשד (21 מקדימה, מתלים). קשה לדייק לאייפקס וצריך להקדים את הכניסה וכתוצאה גם להקדים את היציאה. זה אומר שתיקנתי לא פעם עם הגז את רדיוס הפניה בתאוצה החוצה. התוצאה היא קצב די מהיר אבל לא קרבי. בשטח מרגיש טוב מאוד.
בולמים - הקידמי בשבילים עובד טוב יותר במהירות ולאט הוא קופצני מדי. האחורי בפניות מהירות באפסלט במהמורות וגלים באספלט מזעזע למעלה מטה בצורה לא הכי בטוחה. הכוונה היא במהירות של רכיבת מסלול, לא בשיוט.
מיגון רוח- טוב בשיוט של 130-140. המשקף על גובה מקסימלי מפנה את הרוח לקצה הקסדה ובכיפוף קל אפשר לגמוע מרחקים משעממים מהר.
סוסים - התאוצה במהירות 80~ עד 140~ לצרכי עקיפה טובה אם בהילוך הנכון. בשישי חסר קצת כוח. מגיע ל 200 אבל מעל ל 185 זה קורה לאט. בסל"ד נמוך המומנט דווקא הפתיע לטובה.
ארגונומיה- מעולה. הכל נוח, במקום, קרוב וקל לשליטה. המושב המשודרג (אפטרמרקט של KTM) נוח לשעתיים רצופות אם צריך.
מראות - עובדות אבל קטנות מדי לטעמי. צריך לכוון אותם כל פעם מחדש.
גובה- תענוג. בוץ עם שני רגליים על הקרקע הרבה פחות מפחיד עם רגל בקושי. תחושת הביטחון שאתה יכול לעצור ולהניח רגל יציבה שתחזיק את המשקל מורידה את הסטרס מאוד. אני לא מתכוון לעבור מדרגות של חצי מטר ומבחינתי רוב האדוונצ'רים מתוכננים רע מהבחינה הזאת.
מרכז כובד - אם מוסיפים לגובה הנוח את מרכז הכובד הנמוך מקבלים תחושה של משקל פחות מאיים והכלי בשטח הרבה יותר נוח לשליטה.
הצמיגים די חדשים, פירלי ראלי STR.
גיורא נחמד בגמיעת מרחקים, מצויין לשבילים ברמה 1-3 וסינגלים קלים ,פחות מתאים לשטח קשה ברמה 4-5 ורכיבת כביש ספורטיבית. חלק מהמכלולים ברמה בינונית אבל הוא נוח, חזק וכיפי בשטח. נראה לי שיהיה נחמד.
