שושנים באלפים

[השושנים]

אחרי שהתגברתי בשיטה הכורדית על תקלת התמונות כמה תמונות להסבר.



התיק הכחול עשוי מפלסטיק דוחה מים אבל לא עמיד למים בזמן ממושך, הוא טוב בהרבה אופציות יקרות
אבל מי שזקוק לאטימה מוחלטת שימשיך לחפש, אצלנו הוא עמד במבחן גשם שוטף במשך כשעה
וחצי ורק הבגדים העליונים ספגו קצת מים באזור הרוכסן והתפרים, הלקח הוא במידה ויש ודאות לגשם
להוסיף ניילון שמכסה את הכל, אנחנו גם לא בדקנו בעת ההידוק שהרוכסן מכוסה כנדרש המחיר היה
בצורך לייבש כמה בגדים, (על כך בהמשך) נסבל!

התיק השחור הוא תיק הציוד שמתקפל לתיק קטנטן לציוד הרכיבה, נפתח רק בעת הצורך למזוודה נוספת
בהלוך ובחזור.

התיק החום הוא התיק אייתו מסתובבים בטיולים הרגלים שם שמים בקבוקי מים שניתן למלא מכל מזרקה
מחביאים את המצלמה בגשם, חומר הטיול הקלסר המכיל את הפרטים וההסברים על המקומות.

הסבר קצר, די מתסכל להגיע למקום ולא להבין מה אתה רואה יהיה יפה כמה שיהיה, בהרבה ארצות
אין הסבר מלא באנגלית ולכן בכל מקום שידעתי שאהיה הדפסתי חומר הסבר על המקום, אותו קראנו אל
מול האובייקט, מאין מדריך פרטי.

בתמונה רואים קסדה אחת, את השנייה קניתי לג'ינג'ית שם, כיוון שידעתי שיש מבחר גדול וחנות נוספת
(לואיס) בסמיכות ולכן לא היה חשש להיתקע ללא ציוד.

טריק נוסף הוא לקחת חולצות ומכנסיים ש-"בסוף הדרך" היינו כאלה שניתן לוותר עליהם אחרי השימוש,
אחרי יום מסריח או מלוכלך פשוט זורקים לפח, חוסכים את מקום הכביסה, ובכל טיול מוצאים חנות נחמדה
ולא יקרה בה ניתן לחדש חולצות ומכנסיים במידת הצורך.

בנוסף הג'ינג'ית לקח תיק צד הנתלה באלכסון על הגב, לכל אותם הפרטים שנדרשים במהלך היום,
החל ממחטות, דרך עטים פנקסים ושלל עזרים נשיים וגבריים כאחד.



רואים את תיק המיכל המחובר לאופנוע, זה היה אחת ההצלחות של הטיול שקיבלתי עם האופנוע, עליו בהמשך.

[השושנים]

קיימים תיקי מיכל בכמה גדלים וישנם צורות אריזה אחרות לדוגמה:

[השושנים]

אז עכשיו כשאין תירוץ לאף אחד אפשר סוף סוף להתחיל בסיפור המסע.



יצאנו לכיוון גרמניה לנמל התעופה במינכן, האופנוע כזכור נשכר מהרמן שמקום מושבו בעיירה לנדשוט כ-40 דקות נסיעה
משדה התעופה, הרמן (בחור חביב אוהב מאד ישראלים וחבר קרוב של רבים מהרוכבים המוכרים בארץ) דואג במעמד ההזמנה
לשאול אם תזדקק לאיסוף משדה התעופה בתשלום (50 אירו שזה התשלום גם אם תיקחו מונית באופן פרטי) ניתן להגיע גם ברכבת
לדעתי מיותר ומסורבל, לנו המתינה ביציאת הנוסעים נהגת מונית חביבה עם שיער כחול, שנתנה לנו גם הסברים על דברים
שראינו בדרך.


לנדשוט היא עיירה חביבה שקרוב לוודאי שהייתם מחמיצים אותה אם לא הייתם שוכרים שם אופנוע, יש בה בתים צבעוניים, מבצר,
מדרחוב משגע ואנחנו נפלנו על חגיגות שנערכות אחת לארבע שנים לזכר חתונת הנסיך, אנשים מתלבשים בלבוש מסורתי, נערכים קרבות
אבירים, משתאות, פיקניקים והמון מוזיקה.




את הסידורים והקניות עשינו ממש עם ההגעה משדה התעופה ומשם למלון וסיור בעיר. למחרת בבוקר הלכתי מרחק הליכה לקחתי את
האופנוע ורכבתי למלון לאריזה הראשונה.

[השושנים]

ככה נראית לנדשוט מהמבצר המשקיף על העיר:

[השושנים]

עיר חביבה, לא צפופה, מספר אטרקציות שיעסיקו אתכם כמה שעות, נהר אחד ברווזים וחלונות זוכרים
שסיפרתי לכם שהג'ינג'ית אוהבת לצלם חלונות, אז אני אוהב דלתות ודברים ישנים.




מנעולים, לסיפור המנעולים נגיע בהמשך, כעיקרון כל נער או נערה שמאוהב, בכדי לשמר את אהבתו לעולם קונה מנעול חורט
עליו את שם האהוב/ה נועל אותו על גדר גשר וזורק את המפתח לנהר...בצרפת העירייה גזרה טונות של מנעולים שאיימו למוטט
את הגשר בגלל המשקל...ולמה אני מספר לכם? תראו בהמשך:






אז אחרי שראינו את העיר ארזנו ויצאנו ליום הראשון של המסע לכיוון טירת ליכטיינשטיין כ-4 שעות רכיבה מחולקות.

[השושנים]

עזבנו את הטירה ונשארו לנו עוד כשלוש שעות אור החושך מגיע באזור השעה 22:00

גם את המלון לילה בחרתי בעירה שיש בה מה לראות ככה אנחנו מסודרים לטיול לילה ובבוקר שלמחרת.

זה מה שנגלה לעין כשהגענו.





חניית האופנוע בכניסה למלון תמיד חוויה מרעננת




תם היום הראשון לרכיבה בארוחה בעיר העתיקה ולינה במלון המיוחד.

[השושנים]

בבוקר היום השני לאחר ארוחת הבוקר כשהכיוון שוויץ עוד הספקתי לעשות טיול בוקר קטן, זוכרים שהג'ינג'ית אוהבת לצלם חלונות?

אז בחרתי לכם מגוון קטן של חלונות עד כאן:









כשאתם בחו"ל לא תמיד יש מישהו שיכול לצלם אתכם ביחד בדיוק ברגע שמתחשק לכם, אנחנו מצאנו פתרון:

[השושנים]

ממשיכים לכיוון שתי עיירות ציוריות מימי הביניים בואכה מפלי הריין, שטיין אם ריין (אבן על הנהר) ושפאווזן.





בשתיהן בתים מצוירים מבצר ומדרחוב הומה.




כמה מילים על התחבורה:

לכל אורך הטיול נפגשנו בהמון רוכבי אופניים, צעירים, מבוגרים, אנשי הברזל, קבוצות טיול על אופנים ועוד ועוד, בנוסף
הצעירים בני ה-16 מתניידים על טוסטוסים קטנים בחלקם היסטוריים וחלקם חדשים, מכוניות אספנות, פתוחות, דגמי יוקרה
ואופנועים, המון אופנועים וכולם מוצאים מקומם ביחד בשלום.



והג'ינג'ית מצאה לה את הדברים שהיא אוהבת:

[השושנים]

ואז רכבנו כשבע דקות עד למפלי הריין, כל מילה עליהם מיותרת מי שלא ראה שילך ומי שראה כבר יודע...




משם למוטל על אם הדרך סטייל אמריקה, אכלנו המבורגר מצויין וראינו קצת אמריקה...

[השושנים]

בבוקר יציאה זריזה לכיוון העיר העתיקה בלוצרן שוויץ:





אוורור בעצירות פרט מלנוח ולאוורר את עצמכם חשוב גם לאוורר את המעילים והציוד שסופגים זיעה




הגענו ללוצרן כרגיל חניית אופנועים בהתאם לכללים הפשוטים, אל תפריע ולא תופרע והג'ינג'ית מוצאת חברים:








לוצרן נחשבת לעיר "עשירה" אז גם המכוניות בהתאם: