פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

**lokimonster** · 04-10-2018, 13:01

אני לא בטוח שנעל הליכה תדע לספוג את אותם עומסים של מגף רכיבה יעודי.הסוליה גמישה אני מאמין שגם בקרסול יש גמישות מסויימת.

**השושנים** · 04-10-2018, 13:03

נכתב במקור על ידי lokimonster

אני לא בטוח שנעל הליכה תדע לספוג את אותם עומסים של מגף רכיבה יעודי.הסוליה גמישה אני מאמין שגם בקרסול יש גמישות מסויימת.

ידוע ואלו בדיוק החסרונות ברגע שתחליט לטייל איתם מעבר לבית הקפה...

**dudybou** · 04-10-2018, 13:05

חסרונות שאני "מוכן לבלוע" כדי לקבל נעל שיותר מתאימה לי..
הקרסול אצלי די מקובע, אולי לא כמו נעל ייעודית, אבל גם סבבה יחסית..

**Paz** · 04-10-2018, 13:07

תשקיעו בנעל ייעודית/מגף תיור, יש גם נעל בחצי גובה של מגף. בימינו יש המון דגמים נוחים ופרקטיים במחירים סבירים גם בארץ.

**השושנים** · 04-10-2018, 13:46

נכתב במקור על ידי Paz

תשקיעו בנעל ייעודית/מגף תיור, יש גם נעל בחצי גובה של מגף. בימינו יש המון דגמים נוחים ופרקטיים במחירים סבירים גם בארץ.

נעל ייעודית בטוחה לרכיבת ספורט לא תהיה בחיים נוחה לטיול, פשוט מדובר בשתי דרישות קצה
שלא יכולות לחיות בכפיפה אחת.

מצד שני ברוב הרכיבות שלי אני צריך נעל גבוהה שתשמור עלי במקרה של החלקה ולא תרד מהרגל
הנעל עשויה מאותו החומר ממנו עשוי מעיל הרכיבה נגד שיפשוף.

החיסרון שהיא גמישה יותר מנעל ייעודית שמקבעת את הרגל כנגד פריקה של כף הרגל ומגנה עליה
ממכות יבשות מול עצמים נוקשים. עם נעל כזאת לא ניתן לטייל למרחקים והיא לא נוחה אחרי כמה
שעות של נעילה.

יש כאן סוג של פשרה וניהול סיכונים שמתאים לי. לא בהכרך הכי נכון או חכם.

**Geva** · 06-10-2018, 23:43

נכתב במקור על ידי השושנים

נעל ייעודית בטוחה לרכיבת ספורט לא תהיה בחיים נוחה לטיול, פשוט מדובר בשתי דרישות קצה
שלא יכולות לחיות בכפיפה אחת.

מצד שני ברוב הרכיבות שלי אני צריך נעל גבוהה שתשמור עלי במקרה של החלקה ולא תרד מהרגל
הנעל עשויה מאותו החומר ממנו עשוי מעיל הרכיבה נגד שיפשוף.

החיסרון שהיא גמישה יותר מנעל ייעודית שמקבעת את הרגל כנגד פריקה של כף הרגל ומגנה עליה
ממכות יבשות מול עצמים נוקשים. עם נעל כזאת לא ניתן לטייל למרחקים והיא לא נוחה אחרי כמה
שעות של נעילה.

יש כאן סוג של פשרה וניהול סיכונים שמתאים לי. לא בהכרך הכי נכון או חכם.

Sent from my iPhone using Tapatalk

**ayalzo** · 04-10-2018, 15:29

אתם מפספסים את הקטע שבו הוא כותב שהוא גם מטייל עם הנעל.
גם המגפי רכיבה הכי נוחות שהיו לי, לא נותנות מענה לטיול רגלי. אפילו לא קצר.

**השושנים** · 05-10-2018, 08:42

נכתב במקור על ידי ayalzo

אתם מפספסים את הקטע שבו הוא כותב שהוא גם מטייל עם הנעל.
גם המגפי רכיבה הכי נוחות שהיו לי, לא נותנות מענה לטיול רגלי. אפילו לא קצר.

בעולם מושלם היה לי ארגז ציוד שמרחף מעל האופנוע ובתוכו ציוד קיץ חורף 4 זוגות נעלים ייעודיות
אוהל סיירים מזרנים גזיה משקפת פחמים מנגל שרשראות אר פי ג'י כיסוי ג'ק מרוצים ציוד תיקון ועד.

בינתיים חלק מהציוד נמצא קבוע על האופנוע ואשאר בחלום,

מחפש מהנדס שעובד ברפא"ל שיודע להתקין וולקן לפנס האור הגבוה!

**השושנים** · 05-10-2018, 16:53

https://www.ebay.com/itm/Asolo-REVER...0zhL4_xBjTCA7Q

**השושנים** · 07-10-2018, 11:18

אכן זאת הייתה הבחירה השנייה שלי, נפסלה דווקא כי הייתה פחות נוחה להליכה ופחות רגש בהעברת ההילוכים
מאז החלפתי אופנוע אז החלפת ההילוכים ירדה מהפרק...

**dudybou** · 07-10-2018, 11:23

גם ה TPS שהיו לי היו בלי רגש בהילוכים בהתחלה, אבל עם הזמן העסק התרכך קצת והרגש חזר, מאמין שגם בנעל הזו..

**השושנים** · 13-10-2018, 18:24

15514 ק"מ

אני שונא שינויים, אומרים שבכדאי לשרוד בעולם משתנה חייבים לדעת להגיב לשינויים ומהר, אני לא יודע איפה זה מציב אותי.
כשהדבר הקבוע ביותר בחיינו זה השינוי.

אני שונא שכשאני מדליק את המחשב משהו משתנה לי, שונא כשהטלפון מקבל עדכון הוא שוב לא אותו דבר, כשתוכנה שאני אוהב
לעבוד איתה "משתרגת" ואני לא מוצא את הידיים והרגלים. שכל דבר טוב ברור ומוכר מקבל לפתע שינוי הופך לזר.

את השכונה שגדלתי בה אני כבר לא מכיר, בבית של סבתא וסבא שלי, זה שהייתי פוקד כמעט כל יום, כשסבתא הייתה מחכה לי בחלון
רק בכדי לראות שאני מגיע ורצה לפתוח לי את הדלת עוד לפני שטיפסתי לקומה הרביעית, גרים עכשיו אנשים זרים, הם לא יפתחו לי
את הדלת, יחבקו אותי וימלאו אותי בכל טוב, הפסקתי לעבור שם. בשדות שהייתי משחק רץ וקופץ נבנו בניינים מכוערים. הבתים הקטנים
נמוכי הקומה נהרסו ונבנו במקומם מפלצות נדל"ן. ברכת מלון דיפלומט שבה העברתי כמעט שני עשורים מחיי, שזה אולי המקום הכי
מאושר בזיכרון ילדותי נהרסה והפכה להיות השגרירות האמריקאית הכל משתנה לי מהר מדי. נשארו הזיכרונות וגם הם כבר לא בהירים
כשהיו.

הדבר הקבוע שעובר אצלי לאורך השנים היא אהבת הרכיבה, התיור הרגשת הרוח בפנים והאוויר החופשי ממסגרות. אני לא חייב לרכוב
מהר, אני לא חייב לרכוב בקבוצה, אני לא חייב לרכוב הרבה זמן, אבל אני חייב לרכוב. כי כשאני רוכב, הכל מסתדר נכון, השכונה חוזרת
בדמיוני לשכונה של פעם, האנשים שכבר לא פה עדיין עושים לי שלום מהחלון, סבא וסבתא במרחק נגיעה ואני כמעט יכול להרגיש אותם.
העולם נעצר ואני יכול להוריד רגל לעצור ולתת לו להמשיך בלעדי. לסובב אותו לאחור ולנסוע אחורה בזמן לתקופה אחרת לקצב אחר.

הכלים מתחתי התחלפו, אבל אני לא שכחתי אף אחד מהם, זוכר את התנוחה, את הרעש האופייני את הבעיות הקטנות של כל אחד ואחת.
זוכר איפה היינו ואיפה עצרנו, זוכר ויודע שהם חלק ממני, אצל רובם היית האחד לתקופה מסוימת לכולם היה עבר ואני הייתי עוד רוכב
על ציר הזמן שלהם, והם על הציר הזמן שלי נקודות שמחה וחלק מפיסות חיי.

על הורסיס אני הראשון, הוא גם הראשון החדש שקניתי, אין לו היסטוריה ואנחנו כותבים את העבר שלו ממש עכשיו, ביחד, צעד צעד.

יצאנו בבוקר הג'ינג'ית ואני החוצה להתאוורר שהרי אין דבר טוב יותר מבוקר שבת סתווית צוננת של חודש אוקטובר לפתוח את הנשמה.
כולם יצאו היום לרכוב, צו שעה אלוהי, כי מי שלא רכב היום הפסיד יום מושלם לרכיבה, הרי ירושלים ניגנו סימפוניה מושלמת לאגזוזים
ומנוע, וכולם היו שם, הרבה מאד זמן לא ראיתי בארץ כמות כזו של רוכבים במקום אחד, כמו בערב ראש השנה. היום השינוי לא היה
נורא כל כך...

**השושנים** · 19-10-2018, 09:28

15600 ק"מ

רכיבת לילה, עמוק בלילה, אשתואול חזרה לבית, הפעם דרך כביש 1 פשוט נס הרים צובא כבישים חשוכים
והסיכוי להיפגש עם חיית בר באחד הסיבובים מציאותית מאד, הפגישה עם בני הגרעין שלי אלה שעשיתי איתם
את כל הצבא שחררה שסתום נוסטלגי.

יוסי בנאי, בוכה לי את ליבו על אהובתו אנבל ליי, שם על ים ערפלי, באזניות וככה משום מקום קצת לפני הסיבוב
בית שמש כביש 1, קופצת לי ניידת פקחי תנועה שקוטעת ברגע אהבה אבודה, לפקק תקוע.

זה לוקח יותר מעשר דקות עד שמילות הדבש שתרגם זאב ז'בוטינסקי משירו של אלן אדגר פו בביצוע המצמרר
נשפכות שוב אל אוזניי.

האורות בצד הכביש גורמות לו היראות חלק, מאין אשליה אופטית שמחייבת יד זהירה והמשקף בן השלוש
כבר לא שקוף כבעבר גורם לי יסנוור מיותר ולכן אני מעדיף לרכוב איתו פתוח עד תחילת הסיבובים.

שם כבר היד מרגישה יותר חופשית והסיבובים בואכה ירושלים כבר מסתדרים מעצמם בקצב שלהם,
מחלקת ההנדסה שחשבה על כמעט כל דבר בתכנון כביש הגישה הראשי לי-ם, לא חשבה עלי, ממש לא,
התכנון המדויק הקפדני, ריק ומנוכר הרג את הנשמה של הכביש הזה, היום זה כביש רחב, בטוח ללא שיפועי
צד כביש כמו עוד עשרות כבישים אחרים, והוא מרגיש לי פחות שלי, מהכביש הקודם לפני השיפוץ.

הכביש ההוא הפריד את המבוגרים מהילדים, אם היית נהג או רוכב שיודע מה הוא עושה היית הראש
מאחוריך היו נאבקים אלה שלא הכירו את הכביש על בוריו כמוני, בבלמים, בהגה, בכוחות צד משל היו ספינה
מטלטלת, בעוד אני הייתי מנצל כל ס"מ פנוי בכביש, כל בליטה ושיפוע צד, לצבור עוד מהירות ולהתרחק.
היום כל ממזר מלך, כל ילד קטן עם אוטו גדול, פשוט לוחץ וטס, כביש אינסטנט.

באזניות יוסי בנאי מתחנן לאהובתו שלא תלך מכאן, אני יחידי על הכביש תופס את הגל הירוק עד בגין,
שם אני נאבק במצלמות שאף אחד היום לא באמת יודע אם הם כן או לא ובאופנוע שרוצה לעוף.

02:00 אני בית, טקס קשירת האופנוע והביתה לישון, אני וסימון ומואיז הקטן...

**NAOR2207** · 19-10-2018, 12:46

נכתב במקור על ידי השושנים

15600 ק"מ

רכיבת לילה, עמוק בלילה, אשתואול חזרה לבית, הפעם דרך כביש 1 פשוט
נס הרים צובא כבישים
חשוכים הסיכוי להיפגש עם חיית
בר באחד הסיבובים
מציאותית מאד הפגישה עם בני הגרעין שלי, אלה שעשיתי
איתם את כל הצבא שחררה
שסתום נוסטלגי.

....

זה לוקח
יותר מעשר דקות עד שמילות
הדבש שתרגם זאב ז'בוטינסקי משירו של אלן אדגר,
פו בביצוע המצמרר
נשפכות שוב אל אוזניי.

...

הכביש ההוא הפריד את המבוגרים מהילדים, אם היית נהג או רוכב שיודע
מה הוא עושה היית
הראש מאחוריך
היו נאבקים אלה שלא הכירו את הכביש על בוריו כמוני, בבלמים, בהגה, בכוחות
צד משל היו ספינה מטלטלת,
...

כסדום היינו לעמורה דמינו

**NAOR2207** · 26-10-2018, 17:59

נכתב במקור על ידי השושנים

הכביש ההוא הפריד את המבוגרים מהילדים, אם היית נהג או רוכב שיודע מה הוא עושה היית הראש
מאחוריך היו נאבקים אלה שלא הכירו את הכביש על בוריו כמוני, בבלמים, בהגה, בכוחות צד משל היו ספינה
מטלטלת, בעוד אני הייתי מנצל כל ס"מ פנוי בכביש, כל בליטה ושיפוע צד, לצבור עוד מהירות ולהתרחק.
היום כל ממזר מלך, כל ילד קטן עם אוטו גדול, פשוט לוחץ וטס, כביש אינסטנט.

תגיד
בסיבוב של מוצא יש עדיין יקב?
אני זוכר בכל יום ראשון שני שהייתי עולה לאבטובוס 405 בדרך לפנימיה וברדיו של הנהג התנגן השיר
"לאוטובוס נכנסת. גיברת עם סלים
סלים מושך בהגה. כולם מתגלגלים"

405

אשכול: פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

כלי האשכול

חיפוש אשכולות

תצוגה

צפייה משולבת

אשכולות דומים

אורך חיים שרשרת/ גלג"ש

מהו אורך חיים של מנוע 600 ומעל 4 צילינדר ממוצע?

תוחלת חיים מנוע גוימקס 250

מחפש מנוע של Kawasaki KLX 2001 דגם אירופאי הזרקה

Kawasaki versys 650 2015/6 כיוון גובה מושב (כ"ע)

הרשאות פרסום