פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

[השושנים]

ועכשיו תתייחס לחצי השני. זה עם אישה, ילד/ים וזוגיות יציבה. היא כבר ראתה אותך במצבים די קיצוניים כך שהיא לא מתרגשת מהפוזות שלך או מכתמי הזיעה.

6445 ק"מ

לא ברור לי באמת אם הבקשה שבציטוט הייתה מופנת אלי, אבל היא בעצם גרמה לי לחשוב הפוך.

רכיבת אופנוע היא בעצם נהיגת חוויה, זו רכבת הרים פרטית שעצם התפעול שלה משחרר אצל הרוכב
משהו במוח, שמשפיע אצל כל רוכב אחרת, חבר טוב הגדיר את עצמו כמודד כבישים, הנהיגה היא
ההנאה אז איך בעצם מרגיש המורכב/ת ומה גורם למישהו רצון לשבת על מכונה כזו מאחור ללא השליטה
ועדיין לצאת מחויך ולאהוב את החוויה.

אם נודה על האמת בפעמים הספורות שהורכבתי מאחור, הייתי מפוחד, התחושה הזאת שאתה בידיים של
מישהו אחר, כשכל הסיכונים ומקדמי הזהירות האישים שלך עוברים לידיים של אדם אחר הפחיד אותי, אני
מכיר את הסכנות יודע את הסיכון ובלב שלם נותן את מהות הרכיבה למישהו אחר א בתקוה שיה בסדר.

אז איך הג'ינג'ית עושה את זה על בסיס קבוע?

ככל שחפרתי יותר לעומק הגעתי רחוק יותר בשנים, אם נחזור רגע לשנות השמונים, ה-R750 של סוזוקי
ייצא לאוויר העולם רק בעוד שנתיים ויעשה דרמה אמתית, אני והג'ינג'ית בצבא, ומה שמחזיק אותי באוויר
זה טיול אופנועים באירופה כמו שקראתי ב-"מוטו", שכל החוברות של המגזין מחכות לי בבית לסופי השבוע
הבודדים שאני חוזר.

למישהו היו תכניות אחרות, השתחררתי קצת לפני הג'ינג'ית, ומצאתי עבודה לממן חלום, קניתי מיני מיינור
כי לכולם היה אוטו וגם אני רציתי, אח,כ כבר עברנו לגור ביחד, והאוטו "שלי" כבר היה פחות שלי.

אז התחילו להצטרף אלי ידידי העבר, האופנועים. כל השבורים, המוזנחים, אלה שאף אחד לא רצה, אלה
שגססו אבל עדיין היו בהם מספיק חיים בכדי לקחת אותי רגע לפני הסוף. והג'ינג'ית שותפה לעניין.

פה טיול גנוב של כמה שעות, שם הקפצה מהירה, כאן מפגש אופנועים, והחוויה כבר הייתה שלנו.

בשנים בראשונות היינו לחוצים כמו כל זוג צעיר, לא היה כסף פנוי לאופנוע, אז היה מה שהיה, שבור,
מתקלקל, בהחזקת שבר, ניצלתי את כל הטובות האפשריות מחברים "שמבינים" לחלקיים, תיקונים,
עבודות, אבל ההתעקשות ואהבה ניצחה תמיד היה לנו גם חבר על שתיים.

עם השנים היכולות גדלו, וגם הילדים, המנועים התעצמו והטעם השתנה, למדנו מה עושה לנו טוב, ומה
אנחנו אוהבים וזרמנו עם זה ביחד.

בגיל 50 קיבלתי "במתנה" את טיול אחרי הצבא שלי, חרשנו את ספרד-אנדורה-דרום צרפת בטיול משותף
טיול הפירנאיים.

אח"כ הטיול לאלפיים כאשר בין לבין היו עוד המון טיולים בארץ שהפכו את החוויה הכללית לחוויה ספציפית
לשתיים.

אז ההצעה שלי כניסה הדרגתית של בת הזוג לעניין, הפיכה של הפעילות לפעילות משותפת, קניות של ציוד
לאישה כחלק מהעניין. בקיצור רווח נקי של כולם.