התלבטות על אופנוע קאסטום ככלי משני

[HeartWood]

במקומך, הייתי נמנע מכלים "דמוי-קאסטום" זולים כגון האקילה והסינים שהזכרת.
הם נראים טוב מרחוק, אבל בפועל מדובר בכלים זולים ופרימיטיביים, עם יכולות דינמיות נמוכות והרבה פלסטיק דמוי כרום.
הם לא נוחים, הם לא מאיצים טוב, לא בולמים טוב. פרט למראה (שהוא עניין של טעם) הם מפסידים לאופנועי כביש "סטנדרטיים" בנפח זהה בכל פרמטר.
מהיפאנים בני ה-20 (ויראגו) הייתי בורח כמו מאש. לא משנה כמה האופנוע היה אמין כחדש, הגיל עושה את שלו - ואתה בוודאות תידרש להשקיע בתיקונים יקרים, ולהמתין ארוכות לחלפים מחו"ל.
וכן, מי שחי בסרט במקרה הזה זה המחירון. אף אחד לא ימכור לך אופנוע נדיר, שתוחזק ושופץ ברמה סבירה תמורת מחיר של 2 חבילות חלקים מחו"ל. מה הטעם? עדיף להשאיר אותו במחסן, עוד 10 שנים הוא יהיה כלי אספנות.
לדעתי, כדאי לך ללכת בכיוון קצת שונה.
תחשוב - אולי הרויאל אנפילד מוצא חן בעיניך? הוא בהחלט יפה ומיוחד, קלאסי, מנוע גמיש, פשוט לתחזוקה.
יכול להיות, שתוכל בתקציב שלך לרכוש גם קאוואסאקי W800. אל תיבהל מהנפח - מדובר באופנוע מאוד מתון וידידותי.
אם יש בידיך רישיון A - אז יש עוד כל מני אופציות מעניינות.

בתור אחד שהיו לו 2 יוסאנגים (אחד שנת 2007 קרבורטור ואחד בבעלותי כרגע שנת 2015 הזרקה) וגם ויראגו 500 שנת 1995, אני לא מסכים עם מה שאמרת.
היוסאנג אומנם זול אבל הביצועים שלו והנוחות הם מבין הטובים לקטגוריית הקרוזרים של 250 סמ"ק, נכון שאפשר לקנות אופנוע עם מכלולים ורמת גימור גבוהה יותר במחיר דומה ואפילו נמוך לו אבל קרוזרים לא קונים מהסיבות האלה לא כ"אופנוע שני" בכו מקרה כמו שפות"ש ציין.
אני רוכב על היוסאנג לפחות 70 ק"מ ביום (35 ק"מ בערך הלוך אז תוסיף חזור ועוד סיבובים קטנים בעיר לסידורים ולא מכליל טיולים בסופשים שיכולים הגיע גם ל200 ק"מ), חוץ מזה אני מטייל לרוב עם חברה שלי כמורכבת והיא לא מתלוננת על נוחות, האופנוע סוחב את שנינו בקלות ואנחנו עומדים ברצב עם קרוזרים בנפח הרבה יותר גבוה (לרכב מהר זו לא הפואנטה).
לכן אם אתה מפחד לגעת בכלים ישנים אז דעתי האישית היא שיוסאנג יספק אותך אבל עד שלא תרכב על אחד ותבדוק אותו לא תדע.
אם אתה לא פוחד לגעת בכלים ישנים אז הויראגו מציע ביצועים דומים ליוסאנג (למרות נפח מנוע גדול יותר), קשה למצוא כלים במצב שבו לא תצטרך להשקיע בו, לכן אם אה מוכן לזה כספית ונפשית שכנראה תצטרך להזמין חלקים ולחכות אז האופנוע לגמרי אמין ונעים אחרי יישור קו.

[KKatkov]

בתור אחד שהיו לו 2 יוסאנגים (אחד שנת 2007 קרבורטור ואחד בבעלותי כרגע שנת 2015 הזרקה) וגם ויראגו 500 שנת 1995, אני לא מסכים עם מה שאמרת.
היוסאנג אומנם זול אבל הביצועים שלו והנוחות הם מבין הטובים לקטגוריית הקרוזרים של 250 סמ"ק, נכון שאפשר לקנות אופנוע עם מכלולים ורמת גימור גבוהה יותר במחיר דומה ואפילו נמוך לו אבל קרוזרים לא קונים מהסיבות האלה לא כ"אופנוע שני" בכו מקרה כמו שפות"ש ציין.
אני רוכב על היוסאנג לפחות 70 ק"מ ביום (35 ק"מ בערך הלוך אז תוסיף חזור ועוד סיבובים קטנים בעיר לסידורים ולא מכליל טיולים בסופשים שיכולים הגיע גם ל200 ק"מ), חוץ מזה אני מטייל לרוב עם חברה שלי כמורכבת והיא לא מתלוננת על נוחות, האופנוע סוחב את שנינו בקלות ואנחנו עומדים ברצב עם קרוזרים בנפח הרבה יותר גבוה (לרכב מהר זו לא הפואנטה).
לכן אם אתה מפחד לגעת בכלים ישנים אז דעתי האישית היא שיוסאנג יספק אותך אבל עד שלא תרכב על אחד ותבדוק אותו לא תדע.
אם אתה לא פוחד לגעת בכלים ישנים אז הויראגו מציע ביצועים דומים ליוסאנג (למרות נפח מנוע גדול יותר), קשה למצוא כלים במצב שבו לא תצטרך להשקיע בו, לכן אם אה מוכן לזה כספית ונפשית שכנראה תצטרך להזמין חלקים ולחכות אז האופנוע לגמרי אמין ונעים אחרי יישור קו.

בתור אחד שהחזיק במשך כמה שנים יוסאנג GT250 כאופנוע חלופי, והשתתף בשיפוץ מנוע של יוסאנג GTR250, אני עומד מאחורי המילים שלי.
זה אופנוע שבנוי לא משהו, איכות חומרים נמוכה, מתלים גרועים, ברקסים גרועים ב-GT וסבירים ב-GTR, מנועים שסובלים מהתחממות יתר אם אתה משייט במהירויות גבוהות.
המנוע עצמו חלש בסל"ד נמוך, סביר בסל"ד בינוני (6-8) ומרגיש "חזק" ברצועה צרה בין 8 ל-10 - רק שבילוי שם מקצר משמעותית את תוחלת החיים שלו.
עד לפני כמה שנים, היתרונות של היוסאנג היו מחיר רכישה נמוך כמשומש, אחזקה פשוטה ומחירי חלפים נמוכים.
היום, היתרון הראשון כבר לא תקף - יש בשוק כלים טובים בהרבה באותם סדרי גודל של מחיר.