חווית שרות במוסך מיסטר מוטו בירושלים

[השושנים]

כירושלמי דור 3 וכאחד שגדל בסצנה האופנועית הירושלמית כ-35 שנה, אני יכול להגיד כמה דברים.

בשונה מתל אביב והמרכז, י-ם היא שוק שונה וקשה, יש בירושלים אולי 7-9 מכונאים שבאמת יודעים
מה הם עושים, אין אף מוסך מרכזי, ודווקא המכונאים הכי מוכשרים וטובים סובלים מעייפות החומר ושחיקה
של כמה עשורים של עבודה מול הלקוח הירושלמי.

קשה מאד גם למי שנמצא עמוק בתוך העניינים למצוא מוסך אמתי שניתן להגיד בפה מלא שזה המושלם.

אחת הסיבות שעברתי לכלי חדש זה בדיוק זה, עדיף לי לשלם הרבה יותר ושהמוסכים יעשו רק טיפולים
שוטפים, מלהיכנס לסאגה ישראלית ירושלמית של טיפול בעייתי.

לכל רוכב אופנוע ירושלמי המוסך המועדף עליו מסיבותיו הוא, מי שיבדוק לעומק יגלה שבדרך כלל מדובר
על קשר אישי עם במכונאי או המוסך. בי-ם אין תחרות אמיתית בין המוסכים, אבל יש הרבה אגו וגאווה.

כל המוסכים בי-ם נאבקים על שטח מחייה, על חייהם, ותלויים מאד בשירותים שהם מקבלים מהמרכז.

בסופו של יום מדובר במוסכים וותיקים שגדלו במשך השנים ללא ליווי מקצועי ורובם עסקים קטנים שמפרנסים
כמה משפחות ולא חלק מרשת גדולה.

גם המכונאי הטוב ביותר בעולם יכול לקום בבוקר הפוך, ומי שמכיר את הלקוח הישראלי הטיפוסי שיכול להוציא
פיל מדעתו, יכול להבין כמה הרגשות האגו והלחץ יכול להיגמר לא טוב.

כשאני מגיע לטיפול אני מגיע עם פחית משקה קר, או קצת כיבוד, משהו מיוחד, ונותן למי שעובד לי על האופנוע
ושותה איתו, אני בן בית בכמה וכמה מוסכים, עם כולם אני ביחסים טובים ואני משתדל לתאם מראש הגעה בזמנים
לא לחוצים כשנוח למכונאי, תתפלאו כמה מכונאי ששמח לראות אותך, או מכון מראש לקבל אותך עובד מהלב.

בקיצור צריך שתיים לטנגו.

[מצמץ]

כירושלמי דור 3 וכאחד שגדל בסצנה האופנועית הירושלמית כ-35 שנה, אני יכול להגיד כמה דברים.

בשונה מתל אביב והמרכז, י-ם היא שוק שונה וקשה, יש בירושלים אולי 7-9 מכונאים שבאמת יודעים
מה הם עושים, אין אף מוסך מרכזי, ודווקא המכונאים הכי מוכשרים וטובים סובלים מעייפות החומר ושחיקה
של כמה עשורים של עבודה מול הלקוח הירושלמי.

קשה מאד גם למי שנמצא עמוק בתוך העניינים למצוא מוסך אמתי שניתן להגיד בפה מלא שזה המושלם.

אחת הסיבות שעברתי לכלי חדש זה בדיוק זה, עדיף לי לשלם הרבה יותר ושהמוסכים יעשו רק טיפולים
שוטפים, מלהיכנס לסאגה ישראלית ירושלמית של טיפול בעייתי.

לכל רוכב אופנוע ירושלמי המוסך המועדף עליו מסיבותיו הוא, מי שיבדוק לעומק יגלה שבדרך כלל מדובר
על קשר אישי עם במכונאי או המוסך. בי-ם אין תחרות אמיתית בין המוסכים, אבל יש הרבה אגו וגאווה.

כל המוסכים בי-ם נאבקים על שטח מחייה, על חייהם, ותלויים מאד בשירותים שהם מקבלים מהמרכז.

בסופו של יום מדובר במוסכים וותיקים שגדלו במשך השנים ללא ליווי מקצועי ורובם עסקים קטנים שמפרנסים
כמה משפחות ולא חלק מרשת גדולה.

גם המכונאי הטוב ביותר בעולם יכול לקום בבוקר הפוך, ומי שמכיר את הלקוח הישראלי הטיפוסי שיכול להוציא
פיל מדעתו, יכול להבין כמה הרגשות האגו והלחץ יכול להיגמר לא טוב.

כשאני מגיע לטיפול אני מגיע עם פחית משקה קר, או קצת כיבוד, משהו מיוחד, ונותן למי שעובד לי על האופנוע
ושותה איתו, אני בן בית בכמה וכמה מוסכים, עם כולם אני ביחסים טובים ואני משתדל לתאם מראש הגעה בזמנים
לא לחוצים כשנוח למכונאי, תתפלאו כמה מכונאי ששמח לראות אותך, או מכון מראש לקבל אותך עובד מהלב.

בקיצור צריך שתיים לטנגו.

תכלס.