רוצה להתיחס לכתבה של דני קושמרו בבליזר

[thebaron]

תחושת עייפות על אופנוע היא נוראית. בעבר חרשתי את אירופה על האופנוע שלי (יציאה מישראל באוניות ליוון ואיטליה אבל זה לא הסיפור כרגע). חוויתי נסיעה לילית בצרפת עם גשמים לסירוגין, ועייפות שמאיימת להרוג אותי, אבל אין היכן לעצור וגם לא ברור היכן אמצא מקום ללון. זה היה לפני עידן מכשירי הניווט או הסמארטפון! פתחתי משקף בקסדה, נתתי לפרצוף לקבל משבי רוח קרירים ואפילו טפטופי גשם, נענעתי ראש ושרתי לעצמי שירים. היה עינוי סיני. למזלי, לאחר שעות רכיבה מצאתי מוטל אוטומטי - שאתה נכנס אליו ע"י העברת כרטיס אשראי בכניסה, פשוט מלון דרכים ללא צוות (רשת פורמולה 1). רעיון גאוני!

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[mudale222]

נו באמת... אל תהיו ליצנים.
הבן אדם אומר לכם שהוא רוכב 35 שנה ועשה רק 2 תאונות עם שברים ושניהם במגרש חנייה כשהאופנוע נפל עליו.
כל מי שאני מכיר שרוכב אגרסיבי עושה כמה תאונות כל שנה.

[ayalzo]

נו באמת... אל תהיו ליצנים.
הבן אדם אומר לכם שהוא רוכב 35 שנה ועשה רק 2 תאונות עם שברים ושניהם במגרש חנייה כשהאופנוע נפל עליו.
כל מי שאני מכיר שרוכב אגרסיבי עושה כמה תאונות כל שנה.

וואלה,
רוכב כבר 15 שנה בגוש דן.
לפעמים כמה שעות רצוף ולא רק לעבודה וחזרה.
שתי תאונות, אחת עם פציעה, אבל בשטח.
שהחברים שלך יפיקו לקחים.

[mudale222]

רוכב אגרסיבי זה לא מי שרוכב הרבה אלא מי שרוכב חזק.
מי שהולך על הקצה הרבה כל הזמן נופל מדי פעם, ככה זה.

[KKatkov]

רוכב אגרסיבי זה לא מי שרוכב הרבה אלא מי שרוכב חזק.
מי שהולך על הקצה הרבה כל הזמן נופל מדי פעם, ככה זה.

מי שהולך על הקצה בכביש ציבורי... זאת בעיה שלו.
לא שופט חלילה, אבל לא יצא לי להכיר אנשים שעשו את זה במשך שנים רבות ללא פציעה.
יש את אלה שנפצעו ונרגעו, יש את אלה שירדו מזה שלמים אחרי זמן קצר, ויש את אלה שכבר לא איתנו.
כמות הכישרון והמזל שנדרשות כדי להתקרב לגבול ולהישאר שם בלי לחצות אותו, פעם אחר פעם, בכביש הציבורי שבו ישנם אינספור גורמים זרים שמשתנים כל הזמן - התברכו בה אולי אחד למיליון. אם כך, יש 8 כאלה בישראל - וגם אם כל ה-8 רוכבים על אופנוע, כנראה שאני, אתה, וכל החברים שלי ושלך לא שייכים לקבוצה המצומצמת הזאת.
והשאר... נופלים, כמו שאמרת. לאור זה שהכביש אינו סלחני לנפילות בכלל, ולנפילות במהירויות גבוהות במיוחד - רוב התאונות האלה מביאות לפציעה או מוות.
אני בזמנו יצאתי בזול. שבר פתוח בשתי העצמות של השוק, שבר ללא תזוזה בעצם הבריח ובשכמה. "פצוע קל-בינוני" בשפת המבזקים בווינט.
לי זה הספיק כדי להבין שעם כל המזל (יש הרבה) והכישרון (כנראה שיש ממנו קצת) - אני לא אחד מה-8.

בכל מקרה - ה"קצה" לא קשור לדיון. בשרשור לא מדברים על תאונה שהתרחשה עם הגשש באספלט, אלא "סתם" על עוד תאונה (קשה) עקב שיקול דעת לקוי בהשפעת עייפות, לחץ ותחושת ה"מה כבר יכול לקרות".