עוד אח נפל אל הקבר ( נפלאות הנישואים)

**בןהלאמשחיז** · 28-08-2018, 18:39

ברור. קבלת החלטות. כמו נגיד באופנוע - צריך להחליט אם לברוח ימינה לתעלה או שמאלה לרכב ממול.
גם בזוגיות... באאא.

הכל כ"כ רגשי ששום "תהליך מסודר" לא יעבוד.

**ayalzo** · 28-08-2018, 00:50

שתי הערות:
א. לשושני, 500 ש"ח? הצחקת. על כסף אני לא אפצה פה בחיים (,לא חוכמה בהתחשב בזה שאני ואשתי עושים תחרות מי יותר קמצן, והיא נותנת פייט לא רע).
ב. אצלי זאת משוואה פשוטה,
אם אין דו"ג, הילדים לא יוצאים מהגן. נקודה.

ודבר אחרון,
להיות עם ילדים ולספר לאישה (ולעצמנו) את הסיפור של "אני רוכב בזהירות, אני יודע מה אני עושה" זה מקרה קלאסי של הכחשה (אצלנו דרך אגב, הנושא לא בהכחשה אלא בהדחקה, שנינו יודעים מה עלול לקרות, ופשוט עוצמים את העיניים ומתעלמים).

**מצמץ** · 21-11-2018, 10:38

I’m still alive MF!

**השושנים** · 21-11-2018, 15:25

[QUOTE=מצמץ;134731]I’m still alive MF!

[/QUOTE

זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי...

**lokimonster** · 21-11-2018, 10:47

נעלמת מהאופק.
מוסתר על ידי שקיות חלב אם במקפיא.

LokiMonsteR

**erani99** · 21-11-2018, 16:10

תעזבו ת'בחור... הוא כתב ALIVE, זה אומר = חי, לא סתם נושם.
והוא יחזור ובגדול להתגלגל על 2, מחזיק לו אצבעות

**lokimonster** · 22-11-2018, 07:56

נכתב במקור על ידי erani99

תעזבו ת'בחור... הוא כתב ALIVE, זה אומר = חי, לא סתם נושם.
והוא יחזור ובגדול להתגלגל על 2, מחזיק לו אצבעות

הפעם האחרונה שמישהי החזיקה לו את האצבע הוא מצא את עצמו גוזר קופונים לצעדים ראשונים. כעת אתה רוצה שתחזיק לו 2 אצבעות?

**השושנים** · 22-11-2018, 08:24

נכתב במקור על ידי erani99

תעזבו ת'בחור... הוא כתב ALIVE, זה אומר = חי, לא סתם נושם.
והוא יחזור ובגדול להתגלגל על 2, מחזיק לו אצבעות

העבודה גלגלה אותי על 2, יומיים ברציפות, פעם לצובא ופעם למכללה בבית שמש, כמובן שבדרך הארוכה....
הימים הכי טובים בשבוע!

**moonshield** · 21-11-2018, 18:16

מה שעבד אצלי היה הזמן שלקח לי להגיע אל ומהעבודה בתח''צ או בפחית- מעל שעה לכיוון, לעומת הזמן בדו''ג- 20 דק' כולל התארגנות. כשנולד הבן השני ואשתי היתה צריכה לתפעל שני ילדים בזמן שאני מרייר מתוך שינה על החלון באוטובוס, זה הכריע את הכף עד כדי כך שהיא זאת שהציעה לי לחזור לרכוב.

**dudybou** · 22-11-2018, 15:03

נכתב במקור על ידי moonshield

מה שעבד אצלי היה הזמן שלקח לי להגיע אל ומהעבודה בתח''צ או בפחית- מעל שעה לכיוון, לעומת הזמן בדו''ג- 20 דק' כולל התארגנות. כשנולד הבן השני ואשתי היתה צריכה לתפעל שני ילדים בזמן שאני מרייר מתוך שינה על החלון באוטובוס, זה הכריע את הכף עד כדי כך שהיא זאת שהציעה לי לחזור לרכוב.

אצלי גם הזמן עשה את שלו..
אמנם לא רכבתי לפני החתונה, אבל אחרי שהתחלתי לעבוד במהלך הלימודים, ואשתי הייתה עם הילדים בבית כל הזמן (אני הייתי רק אבא של שבת), והיה לוקח לי 3 שעות לכיוון (תח"צ / טרמפים), אשתי קפצה על הרעיון שלי לקנות דו"ג ולהגיע לבית מפחות משעה.. (כמובן שאני ארכב בזהירות ולא יעשה שטויות וכד'

) וזה מחזיק יפה כבר 4 שנים.. טפו טפו.. עד 120..

אשכול: עוד אח נפל אל הקבר ( נפלאות הנישואים)

כלי האשכול

חיפוש אשכולות

תצוגה

צפייה משולבת

הרשאות פרסום