פוסט פריקה...

[moonshield]

ביום שתחליט שאתה רוכב למטרת הנאה.

תבין שאתה המטרה של כל משתמשי הכביש.

והמטרה שלך היא לשרוד ולא לחנך אף אחד.

לא תראה אף אחד ממטר

ואז תבין שהמטרה מקדשת את האמצעים.

לא חושב שיש הבדל בין רכיבה למטרת הנאה לבין רכיבה למטרת התניידות. כך או כך אתה המטרה של כל שאר המשתמשים (אפילו של רוכבי האופניים החשמליים המ#ויינים).
לא מנסה לחנך אף אחד בכביש, אבל זה בטח לא מונע ממני להראות להם מה אני חושב על הנהיגה שלהם עם האצבע הארוכה.
פות''ש ידידי, אתה מספיק גדול כדי לדעת שרוב הפחיות ואלו שיושבים בתוכן עשויים מסוכר ומספיקות כמה טיפות גשם כדי להכניס אותם להיסטריה פן ימסו להם על הכביש. דו''גי בכביש הישראלי זה לא ממש המקום לזקנה על עונדה () אלא לרוכב קשוח עם בנדנה של גולגלות ומבט מאיים מהקסדה.

[השושנים]

לא חושב שיש הבדל בין רכיבה למטרת הנאה לבין רכיבה למטרת התניידות. כך או כך אתה המטרה של כל שאר המשתמשים (אפילו של רוכבי האופניים החשמליים המ#ויינים).
לא מנסה לחנך אף אחד בכביש, אבל זה בטח לא מונע ממני להראות להם מה אני חושב על הנהיגה שלהם עם האצבע הארוכה.
פות''ש ידידי, אתה מספיק גדול כדי לדעת שרוב הפחיות ואלו שיושבים בתוכן עשויים מסוכר ומספיקות כמה טיפות גשם כדי להכניס אותם להיסטריה פן ימסו להם על הכביש. דו''גי בכביש הישראלי זה לא ממש המקום לזקנה על עונדה () אלא לרוכב קשוח עם בנדנה של גולגלות ומבט מאיים מהקסדה.

כשהנחת העבודה שלך היא שכולם ינסו להרוג אותך, והרכב הבא יעשה בדיוק את הפעולה הכי גרועה והכי מסוכנת עבורך,
אתה לא מופתע ולא מתעצבן, אתה גם לא מרחם על עצמך, כי בחרת להיות אופנוען, וזה חלק נכבד מהחבילה.

כשאתה מתעצבן כועס ועסוק להסביר לכולם באיזה מקצוע עבדה האימא שלהם בנמל ביפו תשעה חודשים לפני שנולדו,
אתה מחשיך חלק מהמוח שלך שצריך להיות עסוק בהישרדות. אתה ממלא את עצמך באנרגיות שליליות ופשוט בוחר
להיות עסוק בכעס ולא ברכיבה.

אני בוחר בכל פעם כזאת לחייך ולהגיד לעצמי "איך ידעתי לזהות את הסכנה ולצאת ממנה כמו גדול ומה הייתי יכול
לעשות טוב יותר."

נכון שיש מצבים שמקפיצים את הלב, הפתעות שאתה לא צופה אותם אבל אז צריך להיות מרוכז בהצלה ולא בחינוך.

אבל זה רק אני ומה אני מבין בכלל, כולה רוכב משנת 1982...(אולי קצת לפני...)