מתוך יומנו של שליח בחיפה- פרק א'

[בןהלאמשחיז]

כל יום יש על הכביש מיליוני ביריונים, חלקם כל הזמן, חלקם לפעמים. השאלה האם כדרכם של ביריונים רב הזמן זה: כלב נובח לא נושך.
או שהביריון התורן מנצל את היותו יותר גדול (או שהוא חושב שהוא יותר גדול) ואז עוברים לאלימות - כיפופי פח וכו'. ולפעמים משתחררת לה הסכין ואז מזמינים אמבולנס, ולעיתים גם חברה קדישא.
ואמא של מישהוא מתחשלת.