שדרוג רשיוןa2 לa1

[eily]

הרבה מזל טוב, ילד גדול מדופלם!

גנזתי כמה מילים עוד באותו יום:
קיבלתי התנסות ראשונית סולו (דו"ג ידני) באדיבות אחת הסוכנויות. אמנם הכלי כבה מעט פעמים ברמזור (ותודה למתנע החשמלי), וכמה פחיות ניסו להתנקש בי (כל כך טרי, וכבר מרגיש ראוי לעגה).
אבל בחצי שעה עליתי לכבישים ומהירויות שעדיף לא לציין בפורום (מצדיק כל ביקורת!).

הדיל הוא שברת שילמת. החלק הפשוט של הדיל מסתכם בפלסטיקת הכלי (יש בשפע) ורכוש הנהגים האחרים.
שמח שנגמר בשלום, במיוחד כשבדרך הספקתי לראות קטנוען שרוע על הכביש כשחפצים מפוזרים סביבו (לקטנוען שלום!).
עכשיו הבטחון בשמיים. לאט לאט ירד לרמה הראויה.

חוויה נהדרת. ואין ספק שהחלשלושים האלה לא בנויים למהירויות בינעירוניות, וגם לא ממש לתנועה עירונית.
אם יורשה לצטט מהשרשור המדובר:

מה כבר כיף בלשבור את המצערת, ולהיעקף ע"י נהג ליסינג שדוחק אותך החוצה מהנתיב?
מה כיף בלהוריד משישי לרביעי, כי יש לפניך צל של עליה?
מה כיף בלהרגיש שאתה סוחט למנוע את כל המיץ, והוא צורח בסל"ד אסטרונומי - רק כדי לשמור על קצב התנועה?

ולמרות המצוטט, יש תגובה מאוד יפה אם שומרים על סל"ד מאוד גבוה. לגבי התנהגות - באמת שאין לי אמת מידה (לא מכונית ולא אופניים הם אמת מידה רלוונטית) או התיימרות לשפוט התנהגות מקמצוץ החוויה הראשונית. הכלים היום בנויים כמו אחיהם הגדולים (מה שלא היה בנמצא כנראה כשהייתי בגיל המתאים לכלים האלה).

לימוד עצמי של ממש אני לא רואה בזה, ובטח לא תרגול-שליטה. אבל החוויה הזאת בהחלט סגרה לי את הפינה, והייתה באמת באמת נהדרת. הרבה אדרנלין זרם באותו יום, חלקו בזכות הכלי.
חושב שעדיין הייתי שמח ללימוד בהתנסות עצמית אם הייתה לי אפשרות לכך, אבל מרגיש הרבה ביטחון גם עם שמונה שיעורים מושגחים בלבד.

בכל אופן, עניין הרשיון/רכישה נכנס להקפאה של כמה ימים, מסיבות אחרות לגמרי.