הרוגי דו"ג וההשפעה על פעולות אכיפה של המשטרה.

[השושנים]

תרשו לי לצטט את הכתבה:
"להערכתנו ומניסיוננו, בפעילות האכיפה העירונית שוטרי סיור ושוטרי תנועה ימתינו לרוכבים במקומות שבהם ניתן לרשום דו"חות רבים במינימום מאמץ – על עבירות שקלות לאכיפה, ולא בהכרח על עבירות שמסכנות חיים ודורשות מאמץ ומשאבים באכיפה."

עדינות של קרנף וחינניות של פיל....

שושני, אתה הסוכן הסמוי פה בפורום?

אני מביא את הלכי הרוח מהצד השני, צריך להבין שתמיד אנחנו הצד הרך והנפגע של המשוואה, כל מי שמלין על חברות הביטוח והמחירים
יכול להבין מה יהיה המהלך הבא כנגד רוכבי הדו"ג.

כל מי שאמור להוריד את המספרים של ההרוגים יודע מה הנתח השמן ביותר ממנו אפשר להתחיל, כיוון שאין פעולות קסם או משאבים
אמתיים לפעולה אז מה שהיה הוא שיהיה, לא צרכים להיות סוכני חרש בשביל זה.

הרלב"ד תמשיך לבזבז כספים ותקציב על פרסומות לעצמם שלא מעניינות ולא יעילות, במקום ללחוץ במקומות הנכונים היא גוף בלי שיניים
ובלי סמכות, אבל עם משכורות ומינויי מקורבים, לכן פרט לרעשי רקע לא יצא ממנה דבר.

שר התחבורה ימשיך לחשוב שהרפתקאות הענק והפרויקטים הלאומיים בהם ניתן לגזור סרט, הן הדבר האמתי לבוחריו וצבע הרכב והלשכה
שלו חשוב יותר מהצבע על האספלט.

המשטרה חושבת במספרים, היא לא יכולה לעשות הרבה פרט לאכיפה הפחדה העשייה שלה נמדדת כמותית ולא תוצאתית, הם יכולים לתת
לזמן מוגבל נוכחות מסיבית בכבישים, להפעיל אמצעים כאלה ואחרים ולפעול בכל הדרכים שאנחנו מכירים ושונאים. לא חכמים לא יעילים, אבל
הם עושים מה שהם יודעים.

היחידים שיכולים לעשות משהו הם הרוכבים עצמם, בעיקר חסרי האחריות, המתפרעים ואלה שההתרסקות כתובה להם על החולצה, המכוניות
והאופנים יהיו שם, האחריות עלינו, גם אם יש נהג מטומטם, נהגת דבילית, או רוכב ואופניים מפגר, הרוכב אחראי על המרחב שסביב האופנוע שלו
לא בגלל החוק, לא בגלל שום דבר אחר, רק בגלל שאלה הם החיים שלו והוא והוא בלבד אחראי עליהם!